שבוע קשה עבר על כוחותינו. יונתן עובר את ״משבר גיל ארבעת החודשים״, יותר נכון, אני עוברת את המשבר ונמצאת על סף התמוטטות עצבים ויונתן חווה קפיצה התפתחותית ומגלה את העולם. לכן לא עשינו הרבה בשבוע האחרון כי אני הייתי בעיקר מותשת מכל מה שהתרחש בנוסף להצטננות של כולנו בבית ומחסור בשעות שינה.

ביום רביעי ביקרתי בשוק האהוב עלי בשכונה על מנת לקנות פיטריות לסלט פיטריות מדהים שמצאתי און ליין – מתכון בהמשך. קניתי, בין היתר, גם שקית ענקית עם שיני שום קלופות – ביורו אחד! ריח השום היה כל כך חזק שלדעתי השארתי אחרי סירחון בכל מקום שבו עברתי ברחוב. אחרי השוק יונתן סוף סוף נרדם וישן כל כך טוב שהיה לי חבל לחזור הביתה (הוא לרב מתעורר כשאני מוציאה אותו מהעגלה) ומצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות השכונה בקור. כשראיתי שהוא ממשיך לישון, החלטתי לקנות לעצמי סנדוויץ' והתיישבתי על ספסל בפארק מאחורי הבית וחיכיתי שיתעורר.בסה"כ הייתי בחוץ כמעט ארבע שעות רק בכדי שיישן – מה לא אעשה בשביל הילד שלי 😉 תוך כדי הישיבה בפארק ראיתי שמישהו תלה על כל העצים והשיחים שקיות עם כדורי גרעינים לציפורים – פשוט מקסים! ניסיתי לצלם את הציפורים אוכלות אך הן עפו בכל פעם שניגשתי לשיח

ניסיתי לעשות זום מהספסל ולתפוס ציפור – הצלחתי לתפוס אותה, אבל התמונה גרועה:(

כשהגעתי חזרה הביתה השארתי את השקיות עם הקניות בעגלה למטה כדי שכריסטיאן יעלה את הכל הביתה כשהוא חוזר מהעבודה – הוא אמר לי, שכשהגיע מהעבודה, שכל הבניין וחדר המדרגות הסריחו משום.
שום ובקבוק ליטר וחצי מים להמחשת הגודל

ביום חמישי נסעתי עם יונתן, בפעם הראשונה לבד, לפוטסדאמר פלץ לעשות קצת שופינג. זאת הפעם הראשונה שאני מתרחקת איתו ״כל כך רחוק״ מהבית לבדי. אומנם כבר היינו בפוטסדאמר פלץ מספר פעמים ובמקומות ״מרוחקים״ רבים אך תמיד היה איתי מישהו לתמיכה, גם אם רק מוראלית, לפחות לא הייתי לבד. בסה״כ עבר בסדר גמור, למעט בכי פה ושם וקצת צרחות בדרך חזרה (אבל כבר ירדנו מהרכבת והיינו ברחוב של הבית). עשיתי שופינג משתלם ביותר בשאריות הסייל של יוניקלו – אני אוהבת את הרשת הזאת, הם מציעים בגדים איכותיים במחירים טובים ובסוף העונה אפשר למצוא מציאות אמיתיות.אני מפחדת להתרחק עם יונתן מהבית, לא רק בגלל הבכי וההנקה בציבור, אלא גם בגלל בעיית הנגישות עם עגלת תינוק בתחנות הרכבת – לצערי, ובאופן מפתיע, לא בכל תחנה בעיר קיימת מעלית – וגם אם היא קיימת זה לא אומר שהיא עובדת. אינני יודעת כיצד מתמודדים עם הנושא אנשים בעלי מוגבלויות שתלויים במעליות. כבר קרה לי בעבר שהמעלית לא עבדה והייתי צריכה לעלות על הרכבת הבאה ולהמשיך לנסוע תחנה נוספת על מנת להשתמש במעלית ולהצליח לצאת מהרציף ובפעם אחרת כשיצאתי מהתחנה המעלית עבדה וכשחזרתי אחרי שעתיים, באורח פלא, המעלית פתאום לא עבדה ונאלצתי לחזור באוטובוס. אומנם תמיד קיים איזשהו פתרון יצירתי אך זה מאוד מתסכל שלא כל התחנות נגישות ואלה שכן נגישות, צריך להתפלל לאלוהי המעליות שהמעלית תעבוד. כריסטיאן לא מבין מה הבעיה ואומר לי שאני פשוט צריכה לבקש מאנשים עזרה להעלות את העגלה במעלה המדרגות – אני טוענת שלא כולם נחמדים כמוהו ולרב הברלינאים בכלל לא אכפת. כשהייתי בהריון מתקדם, רב האנשים שנתנו לי לשבת בתחבורה הציבורית היו זרים ובדרך כלל הגרמנים התעלמו מהעובדה שעומדת לידם אישה בהריון מתקדם עם שקיות כבדות.

תוך כדי כתיבת הפוסט מצאתי את האתר הזה שמעדכן בזמן אמת על מעליות שאינן פעילות בתחנות התחבורה הציבורית בברלין. כמו כן באתר מופיעה רשימת המעליות המלאה בתחבורה הציבורית בברלין – לחיצה בצד ימין על המעליות הממוספרות תוביל אתכם לעמוד הסבר היכן נמצאת המעלית ומתי הייתה מקולקלת.

ביום שישי אמא של כריסטיאן הגיעה לעזור לי קצת בבית ואח״כ טיילה עם יונתן בחוץ – המטרה הייתה שאנוח ואשן קצת, אך כמובן שזה לא קרה בפועל והחלטתי לבשל במקום לישון.

ביום שבת היינו שוב בשוק האהוב עלי בשכונה – שמתי לב שבימי שבת יש יותר דוכנים ומוצרים בשוק (וגם אנשים) מאשר בימי רביעי. בערב אפיתי עוגת בננות, עוגיות טחינה, טחינה-שוקולד ו"מעמולים לעצלנים" שיצאו פחות טובים ממה שתכננתי ובמרקם של עוגיות מבצק שק״מ במקום שיהיו נימוחות ורכות, כנראה מכיון שהשתמשתי בשמן במקום בחמאה ולא הייתה לי מספיק מלית תמרים – מתכונים למטה.

השוק האהוב עלי בשכונה – בהחלט לא אירופה הקלאסית – אבל זה מה שאני אוהבת בו

ביום ראשון חברתי יעל הגיעה לבקר והפתיעה אותי עם ה"מעמולים לעצלנים" שניסיתי להכין יום קודם ולא בהצלחה – פשוט טלפתיה! העוגיות של יעל היו נימוחות, טעימות ובדיוק כמו שחלמתי ורציתי שיצאו העוגיות שלי – השתמשנו באותו מתכון אומנם, אבל אני החלטתי להשתמש בשמן במקום בחמאה וביותר מיץ תפוזים ממה שכתוב במתכון – כזאת אני, אוהבת לשכתב מתכונים, לפעמים יוצאים דברים מופלאים ולפעמים זה פשוט לא עובד.

עוגיות וקפה של בוקר

ה"מעמולים לעצלנים" של יעל

אחרי ארוחת הבוקר החלטנו ללכת ברגל מהבית שלי עד לקודאם לראות את הקרנבל – היה כיף עם יעל והלכנו ברגל מעל 8 ק"מ אבל הקרנבל עצמו היה קצת יותר מעדלאידע משודרגת, אם כי היה חביב. לקרוא קצת יותר על הקרנבל ועל פאשינג – בקרו בבלוג המעולה של berlimama

 

סלט פטריות טעים ומהיר – המתכון נלקח מכאן

הסלט כל כך טעים שאפילו כריסטיאן, שלא אוהב לאכול פיטריות בצורתן הטרייה, טרף אותו ואמר שזה אחד הסלטים הטובים שאכל בחייו

מצרכים
צרור עירית או בצל ירוק
פטריות טריות – במתכון המקורי כתוב שמומלץ לגוון עם סוגים שונים – אני השתמשתי בפטריות שמפיניון לבנות וחומות ופעם שנייה בלבנות בלבד ויצא מעולה בשתי הפעמים.
אגוזי פקאן רגילים או מסוכרים – אני קצצתי אותם
הכמויות חופשיות, לפי הטעם, הצורך והחשק. מומלץ לשמור על הפטריות כמרכיב הדומיננטי.

רוטב
⅓ כוס שמן זית (למדוד לפי כוס חד פעמית)
4 כפות חומץ
3 כפות סוכר
מלח ופלפל

עוגיות טחינה

את המתכון קיבלתי לפני שנים רבות מחברתי הטובה והאהובה לירון אך שיניתי מעט את המרכיבים בו

מצרכים
3 כוסות קמח
חצי שקית אבקת אפייה
1 כוס סוכר
1 כוס שמן קנולה
3/4 כוס טחינה
1 שקית סוכר וניל
1 כפית תמצית וניל
*אם תרצו להכין עוגיות טחינה-שוקולד – תזדקקו לכף גדושה של קקאו
שקדים פרוסים לקישוט – לא חובה

אופן ההכנה
מחממים את התנור ל-180 מעלות
מכניסים את החמאה והסוכר לקערה וטורפים עד שמתקבלת תפיחה אוורירית.
מוסיפים את יתר החומרים ומעבדים ביד לבצק אחיד.
*אם תרצו להכין עוגיות טחינה-שוקולד – חלקו את הבצק לשניים ולחצי אחד הוסיפו כף גדושה של קקאו  וערבבו היטב עד לקבלת בצק בצבע אחיד
מכינים מהבצק כדורים קטנים ומסדרים כך שיהיה מספיק רווח בין כדור לכדור על תבנית עם נייר אפייה – משטחים מעט כל כדור. מי שמעוניין יכול לקשט את העוגיות עם שקדים פרוסים.
מכניסים לתנור ל-15-10 דקות.
כשמוציאים את העוגיות הן יהיה מאוד רכות – אל תגעו בהן – צריך לתת להן להתקרר ולהתקשות לפחות 15 דקות.

"מעמולים לעצלנים" – תוכלו למצוא את המתכון כאן – גם אני וגם יעל הכנו בצק מחצי מכמות החומרים שמופיעים במתכון המקורי. אל תתקמצנו על המלית. יעל הכינה חלק מהעוגיות עם מלית פרג וגם הן יצאו טעימות מאוד.

סיימתי לכתוב את הפוסט ונזכרתי בעוד דבר – כשטיילתי בקניון ראיתי שכבר התחילו למכור ארנבים וביצי איסטר – מטורף!

אה כן, כמובן שגם השבוע קניתי פרחים טריים בחנות הפרחים האהובה עלי 🙂