אולי תחשבו שאני משוגעת או שאיבדתי את זה לגמרי – אבל אני פשוט מרגישה רע.
בכיתי כל הדרך הביתה ואני עדיין לא מצליחה לעצור את הדמעות.
היום בבוקר הבאתי את יונתן לגן וגיליתי שכל (או, כמעט כל) הילדים מחופשים ושהיום חוגגים את Halloween בגן ולא ביום שני 31.10, כפי שחשבתי. ליונתן הייתה תלבושת מוכנה בבית ליום שני.
לפני כשבועיים, היה תלוי על דלת הכניסה לגן שלט שמודיע שחוגגים בגן את Halloween בבוקר של ה-31.10. אני מצלמת כל דבר, ובמיוחד פתקים והודעות, כדי לא לשכוח ובמיוחד כדי לוודא מול כריסטיאן שהבנתי נכון את הכתוב (כן, גם באנגלית) – כך שאני לא הוזה או מדמיינת. אבל משהו קרה והשתבש בדרך.
יצאתי מהגן נסערת, מצאתי באייפון את התמונה של הפתק הנ"ל וביקשתי מכריסטיאן להתקשר לגן. כמובן שבגן, בגרמניות אופיינית, לא לוקחים אחריות ולא מבינים היכן הבעיה וכיצד זה ייתכן ואמרו ש"יחפשו את הפתק המדובר". הם גם אמרו שיונתן במילא קטן מידי ולא ישים לב ושיש עוד כמה ילדים שהגיעו לא מחופשים. אני מצטערת לומר, אבל יונתן, למרות שהוא בן שנה (כן! בן יותר משנה – לא מאמינה עדיין שעברה מעל שנה מאז שהוא נולד ומבטיחה לכתוב פוסט יום הולדת בהמשך) מבין טוב מאוד מה קורה מסביבו ויבין טוב מאוד שהילדים והגננים (כן, זאת לא טעות, יש שני גננים ממין זכר בגן) מסביבו מחופשים והוא לא.
חזרתי הביתה, עדיין נסערת, ועברתי על כל האימיילים שקיבלתי אי פעם מהגן – באף אחד מהאימיילים לא הייתה שום התייחסות ל- Halloween . אבל כנראה שכן הייתה הודעה אחרת בנושא, כי עובדה שכל יתר ההורים ידעו שחוגגים היום בבוקר והילדים שלהם כן הגיעו היום מחופשים ורק אני לא ידעתי.
כל כך מפחידה אותי המחשבה לפספס משהו בעתיד בגלל שאני לא מכירה את המנהגים והחגים המקומיים או בגלל הגרמנית המחורבנת שלי, שזה מוציא אותי מדעתי. אני כל כך מפחדת לחשוב איזו בושה / אי נעימות יכולה להגרם ליונתן בעתיד בגלל טעות שלי.
אוף!
הנה התלבושות שיונתן לא ילבש

(כן, הוא רק בן שנה ולכן לקחתי את עניין התחפושת בפרופורציה והלכתי על משהו פשוט ונוח ולא ישבתי ותפרתי דלעות / רוחות רפאים – למרות שזה לגמרי משהו שאני עלולה למצוא את עצמי עושה בשנים הבאות)
בדרך הביתה, אחרי שאספתי את יונתן מהגן, נכנסתי ל – Woolworth (חנות בסגנון מקס סטוק הישראלי) סתם כי אני מכורה לקניות ולפעמים יש שם מציאות שוות… אני מניחה שניחשתם לבד שהדפים שחיפשתי כל הבוקר בכמה וכמה חנויות, היו שם במלאי ונמכרו בחבילות A4 שכללו ניירות בכל צבעי הקשת כולל אדום, צהוב וכתום. כמובן שקניתי את החבילה והחלטתי שאת הדפים והחומרים היוקרתיים שקניתי בבוקר אשמור ליצירה עתידית בבית.

במקביל לכתיבת הפוסט קיבלתי מייל תשובה (באנגלית!) מהגן. מנהלת הגן התנצלה. אכן היה פתק על הדלת – אך הפתק היה משנים קודמות שבהן אכן חגגו ב-31.10 והשנה הם תכננו את הפעילות ל-28.10. הם גילו את הטעות עם התאריך והורידו את הפתק אחרי 24 שעות. מסתבר שיש איפשהו בגן לוח שנה שבו מצויינים כל המועדים, האירועים והחגים וזה מה שפספסתי (כמובן שאלך לחפש אותו ולצלם!) ומסתבר גם שיש משהו כזה גם באתר שלהם ואפילו אפליקציה לטלפון לתוכנה שאיתה הם משתמשים לשליחת הודעות, ויכול להיות שאפשר שאפילו לסנכן את לוח השנה מהאפליקציה עם היומן של הטלפון (ככה הציעה מנהלת הגן כתגובה לכך שביקשתי לשלוח תזכורת יום לפני אירועים, אבל היא לא באמת יודעת כי היא לא ניסתה בעצמה). היא כתבה שהם יפיקו לקחים לפעמים הבאות. היא כתבה גם שיונתן נהנה היום בגן ומשתתף ביצירת בלונים מפחידים, הדפסים מתפוחי אדמה ומשחק בבועות סבון.
בסופו של דבר, כנראה שזה מה שהכי חשוב, שלמרות הכל, יונתן נהנה.
במקביל נשלחה תזכורת מהגן לגבי נושא אחר, אך הפעם המייל היה כתוב בשתי שפות! מעניין כמה זמן הם ימשיכו לכתוב גם באנגלית…
נרגעתי ואני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב. כנראה שהכתיבה באמת משחררת* וגם הרווחתם פוסט אחרי חודשים של שקט:)
(*א' – לידיעתך 3>)
**שאלו אותי למה לא חזרתי לגן להביא ליונתן את התלבושת:
הגן אומנם לא מאוד רחוק מאיתנו, נסיעה של 20 דק בתחבורה ציבורית.
ואכן חשבתי על זה אבל החלטתי שלא לעשות את זה כי הרגשתי שזה לא מתאים, לא רציתי להפריע לו למהלך היום בגן וגם לא רציתי שיטרידו אותו – יונתן לא אוהב להחליף בגדים/ להתלבש.