בדרך לחופשת הספא השנתית – הפעם עם תינוק, מרתף מפחיד ודאל עדשים 

בכל חורף אנחנו נוסעים לבקר את ההורים שלי בצ׳כיה – זאת הפעם הרביעית שלנו במקום. ההורים שלי נוסעים במשך שנים, בכל חורף, לעירייה בשם מריאנסקי לזני (Mariánské Lázně – בצ׳כית / רוסית) / מארינבד (Marienbad – בגרמנית) לחופשת ספא וטיפולי מרפא של שבועיים. מאז שעברתי לברלין אני מקפידה לנסוע ולבקר אותם שם בכל שנה למשך סופ״ש. הכרתי את כריסטיאן כשלושה חודשים לפני הנסיעה הראשונה שלי לשם וכך יצא שנסענו לשם ביחד ושם ההורים שלי הכירו אותו. שם הם גם הכירו את ההורים של כריסטיאן ושם גם סיפרנו להורים (משני הצדדים) שאנחנו בהריון. ככה יצא שלעיירה קטנה בצ׳כיה יש משמעות גדולה בחיים שלי, שלנו. הפעם הנסיעה שונה, הפעם אנחנו נוסעים בשביל, או בגלל, יונתן. נוסעים כדי שיונתן וההורים שלי יבלו ביחד. הפעם גם נוסעים לסופ״ש ארוך קצת יותר.
תמונות מהדרך (בוואריה הייתה עדיין קצת מושלגת)

עכשיו אני כבר יושבת ברכב מאחור,אני וכריסטיאן כבר לא יושבים יותר ביחד מקדימה, מקשיבים למוזיקה, שרים ומזייפים יחד (טוב נו, אני זאת שמזייפת, כריסטיאן הרבה פחות) יושבת מאחור ומלטפת את יונתן כל הנסיעה ומנסה להרדים אותו כי אני רואה שהוא מפהק מהשנייה שיצאנו מהבית. האמת שהוא היה מדהים! לא בכה בכלל, בהה מהחלון ונרדם דיי מהר – לא יכולתי לחלום על משהו יותר טוב מזה. בדרך כלל הוא בוכה בנסיעות ולא אוהב להיות ברכב – אני מתחילה לחשוב שאולי הבעיה היא ברכב עצמו, כיוון שהיינו צריכים רכב גדול יותר לצורך הנסיעה (ועדיין לא הצלחנו להביא את עצמנו לקנות אחד) החלפנו רכבים עם ההורים של כריסטיאן.
תמונות מעצירת הפיפי – אפילו כאן יונתן לא התעורר והמשיך לישון

מקווה שכל החופשה תהיה רגועה ומהנה וגם הנסיעה חזרה. אעדכן חוויות והמלצות בהמשך – יש למה לצפות.

חוץ מזה, בשבוע שעבר יצאתי לבד מהבית, בפעם הראשונה בערב, למשך כמה שעות ללא יונתן. נפגשתי עם הבנות כדי לחגוג לטולי יום הולדת. הן היו חמודות והגיעו לאזור שלי בכדי שלא אשרוף זמן על נסיעות וכדי שאהיה קרובה ליונתן במקרה ואצטרך לחזור מהר הביתה.

טרמיסו עם נרות יום הולדת – מזל טוב טולי!
image

image
נפגשנו במסעדה איטלקית ביתית וחמימה בשם Trattoria Sorrentina
כתובת Gustav-Müller strasse 1, 10829 Berlin אזור Schöneberg – Rote Insel

הדעות לגבי המסעדה היו חלוקות והוחלט להגדיר אותה כבינונית פלוס. הייתי בה מספר פעמים לפני כן ולי אישית היה טעים – הפיצות היו מעולות (הפעם לא הוזמנה פיצה) רב הבנות שהזמינו פסטה אמרו שהמנה הייתה טעימה – אך אני חייבת להזהיר שהרבה ממנות הפסטה היו חריפות. אם אתם רגישים לחריף – תבקשו בלי! עם זאת, שתי מנות שהיו חריפות מידי הוחלפו בלי בעיה ודיונים (וזה לא טרוויאלי בברלין!) הסלמון והבשר הוגדרו כבינוניים. מנות הפתיחה היו לדעתי טובות וגם הקינוחים, במיוחד מוס השוקולד והטרמיסו. הבנות שתו יין לבן ואמרו שהיה טעים. הצוות נחמד ואדיב וקיבלנו פעמיים קרף מים מהברז ללא בעיה וללא פרצופים (בברלין לקבל מים מהברז זה סיפור שלא תאמינו לו ואם תצליחו לקבל מים מהברז כנראה שתקבלו אותם בכוסית קטנה בכמות שתספיק ללגימה אחת) לא יכולה להמליץ לכם להגיע במיוחד למסעדה אבל אם אתה באזור אז לכו על זה.

ביום רביעי, יום לפני הנסיעה לצ׳כיה, אמא של כריסטיאן הגיעה לטייל קצת עם יונתן בכדי שאוכל לארוז מזוודות לנסיעה. המזוודות שלנו, יחד עם הרבה ג'אנק אחר, מאוחסנות במרתף של הבניין. אם אתם לא גרים בבניין אלטבאו (סגנון בנייה גרמני ישן – הבניינים בדרך כלל בני 100+ שנים) בברלין כנראה שלא תבינו במה מדובר – המרתף זה לא המקום הכי סימפטי לבקר בו (והמרתף אצלנו בבניין יחסית מסודר). בבניין הקודם שלי לא העזתי לרדת למרתף – הפעם היחידה שביקרתי בו הייתה ביחד עם "אב הבית" של הבניין (Hausmeister) שהראה לי, במועד קבלת המפתח לדירה, היכן ממוקם המרתף שלי, או יותר נכון חדרון האחסון שלי במרתף הבניין. בדירה הנוכחית יצא לי לבקר במרתף מספר רב יותר של פעמים אך לרב ירדתי לשם ביחד עם כריסטיאן. ביום רביעי החלטתי לרדת בעצמי על מנת לחסוך זמן ולהעלות בעצמי את המזוודות לדירה. כששלחתי לכריסטיאן תמונה של המזוודה במרתף התגובה שלו הייתה: "מה?! פרצו למרתף?!" – אתם מבינים … נראה לו שהסיכוי שפרצו לנו למרתף גדול יותר מהסיכוי ארד לשם בעצמי. (חסכתי מכם תיאורים מהדמיון שלי למה התרחש במרתפי הבניינים בברלין)
המזוודות

הכניסה למרתף – לפחות יש שלט שמודיע שריססו נגד עכברושים (זה לא מרגיע אותי)

המרתף

חלק מהג'אנק שלנו (טוב, בעיקר הג'אנק שלי – יש לי כל כך הרבה ג'אנק שהחדרון שלנו מלא עד אפס מקום ונאלצנו לבקש מהנהלת הבניין להקצות לנו חדרון נוסף – למזלי הם הסכימו!)
image

כמוכן שלא שכחתי לשתף במתכן שבישלתי השבוע – הכנתי בשבוע האחרון פעמיים דאל עדשים טעים
דאל עדשים כתומות
מצרכים
שמן זית לטיגון
כוס עדשים כתומות + 2 כוסות מים רותחים
2 בצלים גדולים קצוצים
4 שיני שום קצוצות
2 עגבניות רכות חתוכות לחתיכות קטנות (אין צורך לקלף)
4 כפות רסק עגבניות מרוכז (tomatenmark)
מלח ופלפל (אני השתמשתי בככף מלח – נשבעת לכם שהמלח בברלין פחות מלוח מהמלח בארץ, ובככפית פלפל שחור)
קמצוץ סוכר
2 כפות אבקת תבלין קארי*
1.5 כוסות מים רותחים
הכנה
מבשלים את העדשים בסיר עם מכסה עם 2 כוסות מים רותחים עד שהעדשים רכות והמים מתאדים
במחבת גדולה לטגן את הבצל + השום עד להזהבה
להוסיף את העגבניות ולטגן מעט
להוסיף את התבלינים: אבקת קארי, מלח, פלפל, מעט סוכר ולערבב היטב
להוסיף 1.5 כוסות מים רותחים ולערבב
להוסיף את רסק העגבניות ולערבב היטב, לבשל מעט עד שהמים מעט מתאדים והתערובת סמיכה.
מוסיפים את תערובת העגבניות והבצל לסיר העדשים ומערבבים היטב.אפשר לאכול כך או להגיש עם אורז. אני אוהבת להכין מראש אורז ולערבב הכל ביחד.
מי שאוהב מומלץ להוסיף כוסברה קצוצה – אני לא הוספתי כי כריסטיאן לא אוהב.
*עדכון: בפעמים האחרונות החלפתי את אבקת הקארי בכף משחת קארי והוספתי מעט אבקת צ'ילי חריף – ויצא טעים יותר מאשר עם אבקת תבלין קארי
אורז
במעט שמן זית לטגן קלות כוס אורז בסמטי
להוסיף לאורז כ-2-3 פרחי ציפורן + 2-3 תרמילי הל – לא חובה אך מוסיף טעם מעניין
להוסיף כוס וחצי מים רותחים ולבשל בסיר מכוסה כ-12-15 דקות עד לאידוי המים וריכוך האורז.
 image

נגישות בתחבורה הציבורית, קרנבל, סלט פטריות ועוגיות

שבוע קשה עבר על כוחותינו. יונתן עובר את ״משבר גיל ארבעת החודשים״, יותר נכון, אני עוברת את המשבר ונמצאת על סף התמוטטות עצבים ויונתן חווה קפיצה התפתחותית ומגלה את העולם. לכן לא עשינו הרבה בשבוע האחרון כי אני הייתי בעיקר מותשת מכל מה שהתרחש בנוסף להצטננות של כולנו בבית ומחסור בשעות שינה.

ביום רביעי ביקרתי בשוק האהוב עלי בשכונה על מנת לקנות פיטריות לסלט פיטריות מדהים שמצאתי און ליין – מתכון בהמשך. קניתי, בין היתר, גם שקית ענקית עם שיני שום קלופות – ביורו אחד! ריח השום היה כל כך חזק שלדעתי השארתי אחרי סירחון בכל מקום שבו עברתי ברחוב. אחרי השוק יונתן סוף סוף נרדם וישן כל כך טוב שהיה לי חבל לחזור הביתה (הוא לרב מתעורר כשאני מוציאה אותו מהעגלה) ומצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות השכונה בקור. כשראיתי שהוא ממשיך לישון, החלטתי לקנות לעצמי סנדוויץ' והתיישבתי על ספסל בפארק מאחורי הבית וחיכיתי שיתעורר.imageבסה"כ הייתי בחוץ כמעט ארבע שעות רק בכדי שיישן – מה לא אעשה בשביל הילד שלי 😉 תוך כדי הישיבה בפארק ראיתי שמישהו תלה על כל העצים והשיחים שקיות עם כדורי גרעינים לציפורים – פשוט מקסים! ניסיתי לצלם את הציפורים אוכלות אך הן עפו בכל פעם שניגשתי לשיח

ניסיתי לעשות זום מהספסל ולתפוס ציפור – הצלחתי לתפוס אותה, אבל התמונה גרועה:(image

כשהגעתי חזרה הביתה השארתי את השקיות עם הקניות בעגלה למטה כדי שכריסטיאן יעלה את הכל הביתה כשהוא חוזר מהעבודה – הוא אמר לי, שכשהגיע מהעבודה, שכל הבניין וחדר המדרגות הסריחו משום.
שום ובקבוק ליטר וחצי מים להמחשת הגודלimage

ביום חמישי נסעתי עם יונתן, בפעם הראשונה לבד, לפוטסדאמר פלץ לעשות קצת שופינג. זאת הפעם הראשונה שאני מתרחקת איתו ״כל כך רחוק״ מהבית לבדי. אומנם כבר היינו בפוטסדאמר פלץ מספר פעמים ובמקומות ״מרוחקים״ רבים אך תמיד היה איתי מישהו לתמיכה, גם אם רק מוראלית, לפחות לא הייתי לבד. בסה״כ עבר בסדר גמור, למעט בכי פה ושם וקצת צרחות בדרך חזרה (אבל כבר ירדנו מהרכבת והיינו ברחוב של הבית). עשיתי שופינג משתלם ביותר בשאריות הסייל של יוניקלו – אני אוהבת את הרשת הזאת, הם מציעים בגדים איכותיים במחירים טובים ובסוף העונה אפשר למצוא מציאות אמיתיות.imageאני מפחדת להתרחק עם יונתן מהבית, לא רק בגלל הבכי וההנקה בציבור, אלא גם בגלל בעיית הנגישות עם עגלת תינוק בתחנות הרכבת – לצערי, ובאופן מפתיע, לא בכל תחנה בעיר קיימת מעלית – וגם אם היא קיימת זה לא אומר שהיא עובדת. אינני יודעת כיצד מתמודדים עם הנושא אנשים בעלי מוגבלויות שתלויים במעליות. כבר קרה לי בעבר שהמעלית לא עבדה והייתי צריכה לעלות על הרכבת הבאה ולהמשיך לנסוע תחנה נוספת על מנת להשתמש במעלית ולהצליח לצאת מהרציף ובפעם אחרת כשיצאתי מהתחנה המעלית עבדה וכשחזרתי אחרי שעתיים, באורח פלא, המעלית פתאום לא עבדה ונאלצתי לחזור באוטובוס. אומנם תמיד קיים איזשהו פתרון יצירתי אך זה מאוד מתסכל שלא כל התחנות נגישות ואלה שכן נגישות, צריך להתפלל לאלוהי המעליות שהמעלית תעבוד. כריסטיאן לא מבין מה הבעיה ואומר לי שאני פשוט צריכה לבקש מאנשים עזרה להעלות את העגלה במעלה המדרגות – אני טוענת שלא כולם נחמדים כמוהו ולרב הברלינאים בכלל לא אכפת. כשהייתי בהריון מתקדם, רב האנשים שנתנו לי לשבת בתחבורה הציבורית היו זרים ובדרך כלל הגרמנים התעלמו מהעובדה שעומדת לידם אישה בהריון מתקדם עם שקיות כבדות.

תוך כדי כתיבת הפוסט מצאתי את האתר הזה שמעדכן בזמן אמת על מעליות שאינן פעילות בתחנות התחבורה הציבורית בברלין. כמו כן באתר מופיעה רשימת המעליות המלאה בתחבורה הציבורית בברלין – לחיצה בצד ימין על המעליות הממוספרות תוביל אתכם לעמוד הסבר היכן נמצאת המעלית ומתי הייתה מקולקלת.

ביום שישי אמא של כריסטיאן הגיעה לעזור לי קצת בבית ואח״כ טיילה עם יונתן בחוץ – המטרה הייתה שאנוח ואשן קצת, אך כמובן שזה לא קרה בפועל והחלטתי לבשל במקום לישון.

ביום שבת היינו שוב בשוק האהוב עלי בשכונה – שמתי לב שבימי שבת יש יותר דוכנים ומוצרים בשוק (וגם אנשים) מאשר בימי רביעי. בערב אפיתי עוגת בננות, עוגיות טחינה, טחינה-שוקולד ו"מעמולים לעצלנים" שיצאו פחות טובים ממה שתכננתי ובמרקם של עוגיות מבצק שק״מ במקום שיהיו נימוחות ורכות, כנראה מכיון שהשתמשתי בשמן במקום בחמאה ולא הייתה לי מספיק מלית תמרים – מתכונים למטה.

השוק האהוב עלי בשכונה – בהחלט לא אירופה הקלאסית – אבל זה מה שאני אוהבת בו


ביום ראשון חברתי יעל הגיעה לבקר והפתיעה אותי עם ה"מעמולים לעצלנים" שניסיתי להכין יום קודם ולא בהצלחה – פשוט טלפתיה! העוגיות של יעל היו נימוחות, טעימות ובדיוק כמו שחלמתי ורציתי שיצאו העוגיות שלי – השתמשנו באותו מתכון אומנם, אבל אני החלטתי להשתמש בשמן במקום בחמאה וביותר מיץ תפוזים ממה שכתוב במתכון – כזאת אני, אוהבת לשכתב מתכונים, לפעמים יוצאים דברים מופלאים ולפעמים זה פשוט לא עובד.

עוגיות וקפה של בוקרimage

ה"מעמולים לעצלנים" של יעלimage

אחרי ארוחת הבוקר החלטנו ללכת ברגל מהבית שלי עד לקודאם לראות את הקרנבל – היה כיף עם יעל והלכנו ברגל מעל 8 ק"מ אבל הקרנבל עצמו היה קצת יותר מעדלאידע משודרגת, אם כי היה חביב. לקרוא קצת יותר על הקרנבל ועל פאשינג – בקרו בבלוג המעולה של berlimama

 

סלט פטריות טעים ומהיר – המתכון נלקח מכאן

הסלט כל כך טעים שאפילו כריסטיאן, שלא אוהב לאכול פיטריות בצורתן הטרייה, טרף אותו ואמר שזה אחד הסלטים הטובים שאכל בחייו

מצרכים
צרור עירית או בצל ירוק
פטריות טריות – במתכון המקורי כתוב שמומלץ לגוון עם סוגים שונים – אני השתמשתי בפטריות שמפיניון לבנות וחומות ופעם שנייה בלבנות בלבד ויצא מעולה בשתי הפעמים.
אגוזי פקאן רגילים או מסוכרים – אני קצצתי אותם
הכמויות חופשיות, לפי הטעם, הצורך והחשק. מומלץ לשמור על הפטריות כמרכיב הדומיננטי.

רוטב
⅓ כוס שמן זית (למדוד לפי כוס חד פעמית)
4 כפות חומץ
3 כפות סוכר
מלח ופלפל

image

עוגיות טחינה

את המתכון קיבלתי לפני שנים רבות מחברתי הטובה והאהובה לירון אך שיניתי מעט את המרכיבים בו

מצרכים
3 כוסות קמח
חצי שקית אבקת אפייה
1 כוס סוכר
1 כוס שמן קנולה
3/4 כוס טחינה
1 שקית סוכר וניל
1 כפית תמצית וניל
*אם תרצו להכין עוגיות טחינה-שוקולד – תזדקקו לכף גדושה של קקאו
שקדים פרוסים לקישוט – לא חובה

אופן ההכנה
מחממים את התנור ל-180 מעלות
מכניסים את החמאה והסוכר לקערה וטורפים עד שמתקבלת תפיחה אוורירית.
מוסיפים את יתר החומרים ומעבדים ביד לבצק אחיד.
*אם תרצו להכין עוגיות טחינה-שוקולד – חלקו את הבצק לשניים ולחצי אחד הוסיפו כף גדושה של קקאו  וערבבו היטב עד לקבלת בצק בצבע אחיד
מכינים מהבצק כדורים קטנים ומסדרים כך שיהיה מספיק רווח בין כדור לכדור על תבנית עם נייר אפייה – משטחים מעט כל כדור. מי שמעוניין יכול לקשט את העוגיות עם שקדים פרוסים.
מכניסים לתנור ל-15-10 דקות.
כשמוציאים את העוגיות הן יהיה מאוד רכות – אל תגעו בהן – צריך לתת להן להתקרר ולהתקשות לפחות 15 דקות.

"מעמולים לעצלנים" – תוכלו למצוא את המתכון כאן – גם אני וגם יעל הכנו בצק מחצי מכמות החומרים שמופיעים במתכון המקורי. אל תתקמצנו על המלית. יעל הכינה חלק מהעוגיות עם מלית פרג וגם הן יצאו טעימות מאוד.

סיימתי לכתוב את הפוסט ונזכרתי בעוד דבר – כשטיילתי בקניון ראיתי שכבר התחילו למכור ארנבים וביצי איסטר – מטורף!image

אה כן, כמובן שגם השבוע קניתי פרחים טריים בחנות הפרחים האהובה עלי 🙂image

 

 

 

החיים ממשיכים ומשמחים* גם בשלג, חברים, פונדו גבינה ועוגת בננות 

*נתחיל מהחלק הפחות משמח – יונתן עדיין חולה, מצונן קשות ומאוד מסכן ואומלל. כל כך מתסכל לראות את הילד שלך סובל ובוכה בלי יכולת אמיתית לעזור לו. ביומיים האחרונים נשארתי איתו כל היום בבית במיטה וביום ראשון ויתרנו על ארוחה משפחתית אצל אמא של כריסטיאן. הדבר היחיד שהכי קרוב ללצאת החוצה היה לפתוח חלון לאוורר את החדר ומהחלון ראיתי שאין כבר זכר לשלג שירד בשבת 😦
image

בשבת ירד שוב שלג והעיר התכסתה בלבן. כריסטיאן נשאר עם יונתן ואני נפגשתי עם חברות לארוחת בוקר בבית קפה מקסים בשם Lina Rothenberger כתובת: Belziger Str. 30, 10823 Berlin אזור: Schöneberg – Akazienstrasse. ישבתי במקום בקיץ האחרון כשהייתי עדיין בהריון, אך לא אכלתי – שתיתי רק מיץ תפוחים ורציתי כבר דיי הרבה זמן לחזור ולבדוק את האוכל – מאוד שמחתי שסוף סוף הצלחתי לעשות את זה והיה מאוד מוצלח.image

המקום יפה ומעוצב באווירת וינטאג' פרחונית

המנות מוקפדות וטעימות


הסוכרזית מגיע בקריסטל משלו

ובמקום ניתן לקנות גם ריבות ביתיות ומעדנים נוספים שנעשו במקום

יצירת האמנות הזאת תלויה על הקיר ולא הצלחנו להחליט מה זה בדיוק – אני חשבתי שזה החלק העליון של האננס, הבנות אמרו שזאת חבילת צנוניות וכששאלתי את המלצרית היא אמרה שזאת "אמנות" – מה אתם חושבים שזה?image

כשיצאנו מבית הקפה החלטנו לבנות איש שלג. כלומר, הבנות בנו איש שלג ואני צילמתי

וגם הצטלמתיimage

קורני איש השלגimage

היה עצוב לעזוב ולהשאיר אותך בודד לבד

אחר כך הלכנו לעשות קצת שופינג ב -Tk Maxx שנמצא לא רחוק משם – מצאתי כובע צמר כחול ביורו בודד! הבנות המשיכו משם לשופינג נוסף ואני הלכתי הביתה להניק את יונתן. בדרך עצרתי בחנות הפרחים האהובה עלי (ברור! אני תמיד עוצרת שם כשאני עוברת ליד) וקניתי טוליפים ואירוסים.

אחרי יום האירוסים כבר התחילו לפרוחimageבדרך ראיתי אינספור ילדים שמחים נהנים עם מזחלות השלג – העיר הזאת הופכת לכל כך שמחה כשהשלג יורד ומצטבר על האדמה

וגם אנשי שלגimage

אחרי שהנקתי את יונתן הייתי אמורה להצטרף אל הבנות לסיבוב באיקאה – אבל יונתן כבר התחיל להראות סימני מחלה והאמת שגם לא היה לי כבר כוח לצאת אז הזמנתי אותן אלי. לא היה לי שום דבר להגיש אז כתבתי להן מראש שנזמין ארוחת ערב (הזמנו המבורגר – היה טעים) עד שהן הגיעו ראיתי שיש לי כמה בננות חצי שחורות אז הכנתי גם עוגת בננות מהירה – מתכון בהמשך.

חוץ מזה, ביום רביעי בשבוע שעבר, הזמנו אלינו חברים לערב פונדו גבינה, הרעיון עלה לאחר שהם ביקרו במסעדה השווייצרית Nola's ומאוד נהנו – כתובת Veteranenstraße 9, 10119 Berlin אזור Mitte – Rosenthaler Platz. האמת שעדיין לא ביקרתי במקום אבל שמעתי מכמה וכמה אנשים שהמסעדה טובה ומומלצת.

פונדו גבינה זה פחות הקטע שלי – אבל היה ערב מהנה ומוצלח.

קיבלתי במתנה חבקי מפיות ומחזיקי שוקולד שנעשו באהבה על ידי דבורה המתוקה במיוחד בשבילי

עוגת בננות ב-10 דקות.
המתכון מבוסס על מתכון שמצאתי בעבר באתר הזה עם שינויים שעשיתי
העוגה לא מאוד פוטוגנית (ולכן דרושים אביזרים שיגרמו לתמונה להראות מרגשת יותר;)) אבל טעימה כל כך שגם מי שלא מתחבר כל כך לז'אנר עוגות הבננה עשוי לאהוב את העוגה הספציפית הזאת.
מצרכים
2 בננות בשלות מאוד – אפשר גם בננות חצי שחורות, אבל כמה שהן יותר שחורות, קצת לפני שהן רקובות, ככה העוגה תצא יותר טעימה
1 ביצה
1/2 כוס סוכר
1/3 כוס שמן קנולה (בגרמנית Rapsöl)
1/3 כוס מיץ תפוזים (אם אין לכם מיץ תפוזים, גם מיץ תפוחים יעבוד)
1 כוס קמח
1/2 שקית אבקת אפייה (כ-7 גרם)
1 כפית סודה לשתייה
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים
כ-50 גרם שוקולד חלב קצוץ**
הכנה
לחמם תנור אפייה ל-170 מעלות
למעוך את הבננות בקערה בעזרת מזלג
להוסיף לעיסת הבננות את יתר החומרים ולערבב היטב
לשמן תבנית אינגליש קייק ולשפוך לתוכה את התערובות
לאפות בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כ-30-35 דקות. שימו לב לא לאפות יותר מידי כי אחרת העוגה תצא יבשה ולדעתי היא טעימה יותר כשהיא מעט רטובה ועסיסית מאשר יבשה מידי. מי שאוהב יכול לצקת מעל מעט סירופ מייפל טבעי – בעבר הייתי עושה את זה ולאחרונה הפסקתי כי החלטתי שהיא טעימה מספיק גם בלי.

**טיפ בעניין השוקולד – לקראת חג המולד והאיסטר מקבלים המון שוקולדים ובין היתר סאנטה קלאוסים וארנבים משוקולד (בהתאמה לחג) – כמובן שאת האיכותיים אני זוללת מיד אך רובם פשוטים ואינם איכותיים או טעימים במיוחד ואת אלה שלא נאכלו אני שומרת וכשאני צריכה שוקולד קצוץ לעוגה אני פשוט שוברת חלק מהדמויות לחתיכות ומשתמשת בשוקולד (בעיקר בעוגות בחושות ובפרט בעוגת הבננות הזאת)

דייוויד בואי, נרקיסים ומרק קישואים

בזמן שכל העולם התעסק אתמול במותו של דייוויד בואי, אני התעסקתי בחיסונים של יונתן. אתמול יונתן קיבל את מנת החיסונים השנייה שלו והיה אומנם מאוד גיבור אצל הרופא אבל בבית היה מסכן ועייף והתבכיין ונראה בברור שלא הרגיש במיטבו. לצערי גם היום הוא לא היה במצב-רוח חברותי במיוחד.

נכתבו אינספור מילים ואלה שלי לא יוסיפו או יחדשו שום דבר, אך בכל זאת ובקצרה – אתמול נפטר דייוויד בואי בגיל 69 לאחר מאבק במחלת הסרטן. בשנת 1976 עבר לברלין והתגורר בה מספר שנים בשכונת Schöneberg בכתובת Hauptstraße 155 בדירה אותה חלק עם איגי פופ. אתמול והיום הגיעו מעריצים רבים למקום, הדליקו נרות והשאירו פרחים, מכתבים ותמונות לזכרו.

אני גרה במרחק הליכה של כ-15 דקות מהמקום והצלחתי לצאת היום עם יונתן, למרות הגשם ומצב הרוח, לבקר, לחלוק כבוד ולצלם.

הדוור בדיוק הגיע לחלק דואר בבנייןimage

וכשסיים, צילם גם הוא את המתרחשimage

שני בניינים משם נמצא הבר "Neues Ufer" בו נהג בואי לבלות (לפי מה שקראתי ברשת)

ביום שישי 15.1.2015 בשעה 12:00 The Meistersaa/Hansa Studio יקיימו טקס זיכרון לכבודו – לפרטים לחצו כאן
אם תרצו לטייל בברלין בעקבות דייוויד בואי – Berlin Music Tours מציעים סיור באנגלית
אם תרצו לקרוא מידע נוסף בעברית ולבקר במקומות הרלוונטיים בעצמכם – בקרו באתר עכבר העיר ובאתר מגזין שפיץimage

?David Bowie – Where Are We Now

אם אתם מגיעים לאזור ומחפשים מקום נחמד לאכול בו ממליצה לכם לעבור ב – Akazienstrasse (פחות מ-10 דק' הליכה ברגל או תחנה אחת באוטובוס – כל אוטובוס מתחנת Kleistpark (לכיוון דרום-מערב) עד ל Kaiser-Wilhelm-Platz) המלא בבתי קפה ומסעדות. בין היתר תמצאו שם כמה מסעדות הודיות ואסייתיות, בתי קפה שונים ועוד. המסעדה ההודית האהובה עלי ברחוב היא Moghul Restaurant ב- Akazienstraße 5, 10823 Berlin התפריט מגוון ולא יקר. לאחרונה נפתח ברחוב סניף של Schiller Burger המציע גם אופציות טבעוניות. אם אתם בעניין של פלאפל נסו את Habibi ב – Akazienstraße 9, 10823 Berlin – זה בהחלט לא הפלאפל הטוב ביותר בברלין אך הוא חביב ומספק לארוחה מהירה. אם אתם בעניין של טייק אווי מהיר של קפה ומאפה, בתחילת הרחוב תמצאו את Back-Factory – הקפה לא משהו אבל הסנדוויצ'ים נחמדים ולא יקרים, יש גם מאפים שונים ואפילו בורקס שבלול גבינה מוצלח למדי – כריסטיאן לא מבין למה אני אוהבת את המקום, לטענתו מדובר ברשת מאפיות מסחרית ללא שום קסם – אני חושבת שזה אכן לא בית קפה לשבת בו אך בכל הנוגע למזון מהיר ההיצע שלהם מגוון וטרי והתמורה שווה את המחיר. ליד תמצאו סניף של Kochhaus רשת חנויות המתמחה בבישול ואפייה המפעילה גם מסעדה/בית קפה במקום.

אם יש לכם קצת יותר זמן ומתחשק לכם לשבת בנחת בבית קפה נסו את Café BilderBuch ב-Akazienstraße 28, 10823. חוץ מהעובדה ששם היה הדייט הראשון שלי עם כריסטיאן, מדובר בבית קפה מקסים – אל תתנו לחלל הכניסה להטעות אתכם והמשיכו ישר לחלק האחורי של בית הקפה, הבנוי כסלון גדול ומלא ספרים ובמרכזו עומד פסנתר המשמש להופעות של מוזיקה חיה הנערכות מידי פעם במקום.

אם חסר לכם קצת שופינג, באזור Kaiser-Wilhelm-Platz תמצאו חנות של TK Maxx, Tiger, dm, Rossman, Strauss Innovation מספר סופרים ועוד.

בדרך חזרה הביתה עברתי בסופר – הגיעו נרקיסים צהובים! כמובן שקניתי וקניתי גם טוליפים

הנרקיסים עדיין סגורים אך בקרוב יפתחו ויפיצו ריח נפלא. הנה הנרקיסים שלי משנה שעברה

כשנכנסתי לרחוב שלי ראיתי כורסא נטושה ש-WOYY כבר הספיקה להשאיר עליה את חותמה

וראיתי גם פועלים ומשאית של ה- BSR מנקים את הרחוב ואוספים את עצי האשוח העזובים

בבית התחממתי עם המנה האחרונה שנשארה ממרק הקישואים-תפוח אדמה שהכנתי לפני מספר ימים (עליתם עלי – אני בחורה של מרקים) – מצורף מתכון:

מרק קישואים-תפוחי אדמה

מרכיבים
בצל גדול קצוץ
2-3 שיני שום קצוצות
3 זוקיני (קישואים כהים) גדולים קלופים וחתוכים
3 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים
חופן שמיר קצוץ (כ4-5 גבעולים)
מלח ופלפל לפי הטעם ומעט טימין (קצת פחות מכפית מחוקה – לטימין טעם חזק ולכן יש להיזהר בשימוש איתו)
כ-1,7 ליטר מים רותחים

הכנה
לטגן את הבצל בסיר מרק עד להזהבה
להוסיף את השום ולטגן מספר דקות נוספות
להוסיף את הזוקיני ותפוחי האדמה לסיר, לערבב ולכסות – לאדות הכל יחד מספר דקות ולאחר מכן להוסיף את התיבול: מלח, פלפל, מעט טימין ושמיר קצוץ ולערבב הכל
להוסיף את המים ולהביא לרתיחה
להוריד מעט את עוצמת האש ולבשל כ-30 דק'
לטחון הכל בבלנדר סטיק
להגיש עם שמיר קצוץ (השמיר שלי היה קפוא מהמקפיא ולכן נראה מעט נבול בתמונה)image

 

לאן נעלמים עצי האשוח כשחג המולד נגמר?

אחרי חג המולד ובמיוחד לאחר ה6 בינואר – יום שלושה המלכים (Heilige Drei Könige) הרחובות מתמלאים עצי אשוח – עצים משומשים שעשו את שלהם ואינם רצויים עוד. חתוכים ופצועים זרוקים בפינות ברחוב, נערמים אחד ליד או מעל השני. לעיתים בגלל הרוח ופגעי מזג האוויר הם מלגלגים לאמצע הרחוב או הכביש ובאופן כללי העיר מלאה גופות עצים, חלקם יבשים והרוסים וחלקים נראים עדיין רעננים ויפים. מחזה עצוב כל כך! עד שהם נאספים על ידי ה-BSR (תאגיד האשפה המקומי) עוברים כמה ימים ולפעמים גם שבוע-שבועיים, תלוי במחוז, וליבי מתמלא עצב בכל פעם שאני עוברת ברחוב ורואה עץ זרוק.

עצים קטנים בודדים

עצים גדוליםimageובכל-מיני גדלים

היה גם עץ אחד שנתנו לו כבוד אחרון ובמקום לזרוק אותו סתם כך בפינת הרחוב העמידו אותו יפה על עמודimage.jpeg

לפעמים אני חושבת לעצמי שזה דיי חבל להרוג כל כך הרבה עצים רק בשביל כמה שבועות – מצד שני, לפני ובחג המולד המחזה של עצי אשוח מקושטים בכל מקום בעיר הוא מרהיב ומרגש – כאלה הם החיים – אמביוולנטים.

לפחות באיקאה מצאו שימוש יצירתי לעצי חג המולד והם מקיימים, בכל אחד מהסניפים שלהם, תחרות זריקת עצים – האירוע מתקיים ביום שבת 9/1/2016 בין השעות 11:00-17:00. אם לא מתחשק לכם לצאת מהבית בקור או שכבר זרקתם את העץ שלכם – באתר שלהם תוכלו לשחק בזריקת עצים אפילו בלי לקום מהספה.

חוץ מזה, מזג האוויר המושלג הוציא מהמרתפים את כל מזחלות השלג והרחובות מלאים בהורים שמושכים אחריהם את ילדיהם הרכובים על גבי מזחלות. אחר הצהרים הפארקים מתמלאים בילדים צוהלים אשר משתעשעים בשלג ובהורים אשר תפקידם לדחוף את ילדיהם רכובים על המזחלת במורד המדרון ואח"כ למשוך את המזחלת, אם או בלי הילדים עליה, כל הדרך חזרה כל הדרך הביתה 🙂


אם אתם רוצים לנצל את השלג לפני שהוא נמס ולהשתעשע קצת עם המזחלת – locafox הכינו מפה אינטראקטיבית של כל המדרונות השווים לגלישה בעיר וגם מספר המלצות (בגרמנית)
image

עדכון מקוראי הבלוג: מסתבר שקיים שימוש נוסף לעצי האשוח אחרי החג – נותנים אותם לפילים בגן החיות כנשנוש 

 

בוקר מושלג ומרק עגבניות

המשאלה שלי התגשמה! התעוררתי לבוקר לבן ומושלג ופתיתי השלג המשיכו לרדת גם במשך היום. סוף סוף שלג אמיתי בברלין! שלג שנערם וצובע את הכל בלבן קסום. אני כל כך אוהבת שלג! דמיינו את עצמכם בבית הנעים והמחומם שלכם ומהחלון נופלים פתיתים לבנים ויפים – יש משהו קסום מזה?!
הרחוב המושלג מחלוני בשעת בוקר
התעוררתי משנתי, יותר נכון היצור הקטן והחמוד שישן לידי התעורר והעיר אותי. תוך כדי שהנקתי אותו, ראיתי מהחריץ של הוילונות שיורד שלג חזק, אחרי כמה דקות קיבלתי הודעת וואטס אפ מכריסטיאן (הוא כבר יצא מזמן לעבודה) שנערם יותר שלג ממה שהוא ציפה לו – איזו התרגשות! כשסיימתי להניק יצאתי למרפסת והתלהבתי כמו ילדה קטנה וצילמתי בהתרגשות את הרחוב ואת הצמחים שלי מכוסים בשלג (אני לפעמים תוהה לעצמי מה חושבים השכנים שלי או האנשים ברחוב כשהם רואים אותי עומדת על המרפסת ומצלמת בלי סוף עם האייפון וזה קורה הרבה ובד״כ כשאני עדיין בפיג׳מה)
שלג!
קצת אחרי 15:00 הצלחנו סוף סוף להתארגן ולצאת לטייל והחלטתי לעבור בשוק Crellestrasse ולקנות עגבניות – כי אין משהו שמתאים באופן כל כך מושלם למזג האוויר הזה ממרק עגבניות חם ומהביל – אבל לצערי הגענו מאוחר מידי וכנראה בגלל השלג, דווקא היום, הם סגרו בדיוק ב15:00.
זה קצת עצוב לראות שוק סגור

החלטתי להמשיך לטייל קצת בסביבה ובדרך חזרה הביתה לעבור בחנות הפרחים האהובה עלי (אקדיש לה מתישהו פוסט נפרד) ולראות מה מציעים בה היום – איזה כיף! הגיעו טוליפים! אם לא הצלחתי לקנות עגבניות בזול לפחות קניתי סוף סוף טוליפים! כל כך אוהבת טוליפים (ונוריות ואדמוניות ובאופן כללי אוהבת שהבית שלי מלא בפרחים ובצמחים) טוב, האמת שלא התאפקתי וקניתי גם ורדים לבנים קטנים…

הכתיבה על השלג הזכירה לי שבעצם השלג הראשון החורף בברלין ירד כבר ב22.11.2015 – אבל זה היה שלג רטוב שהצטבר מעט על האדמה ונמס אחרי כשעה. גם באותו היום התלהבתי מאוד מהשלג ובדיוק הגיעה אלי חברה ויצאנו החוצה – אני מניחה שכבר הבנתם … קפצתי ושמחתי כמו ילדה קטנה 😉
באותו הערב ישבנו לקפה בבית קפה חמוד שאני אוהבת ונמצא לא רחוק מהבית שלי, בית קפה שאני קונה בו בזמן האחרון דיי הרבה קפה (ללא קפאין – אחרי הכל אני עדיין מניקה) לטיולים שלי בחוץ בקור עם יונתן (הוא ישן הכי טוב בקור!). המקום ממש חמוד, נעים וחמים ובדרך כלל מלא בלקוחות, הם מגישים ארוחות בוקר נחמדות ומכינים הכל הכל טרי במקום כולל עוגות, עוגיות ומאפים במגוון משתנה וגם צנצנות ריבה הום מייד שונות שניתן לקנות במקום. גם הקפה דיי טעים במדדים של ברלין;
Mokalola כתובת Leberstraße 21, 10829 Berlin אזור Schöneberg – Rote Insel
image
כשחזרתי היום הביתה אחרי הטיול בשלג החלטתי להכין בכל זאת מרק עגבניות מרסק עגבניות ומכמה שאריות של עגבניות רכות שהיו לי בבית – משתפת אתכם במתכון:
מרק עגבניות סמיך, משביע ומהיר
המרק, הודות לאורז, יכול להוות ארוחה בפני עצמו.
בסיר מרק לטגן בצל אחד עד להזהבה
להוסיף 2-3 שיני שום קצוצות ולטגן עוד קצת
להוסיף 3 עגבניות רכות חתוכות לקוביות
2 גזרים קטנים או אחד גדול – חתוכים לחתיכות קטנטנות
לערבב ולטגן הכל יחד כך שכל הטעמים יתאחדו
להוסיף תבלינים: ככף סוכר, פפריקה מתוקה, מעט פפריקה חריפה, אורגנו יבש, קצת רוזמרין יבש (להיזהר עם הרוזמרין – לא להוסיף יותר מידי כיוון שהוא מאוד דומיננטי) מלח ופלפל – לערבב ולטגן הכל ביחד לעוד מספר דק
להוסיף קופסת רוטב עגבניות נקי אני השתמשתי בקופסת 500 גרם passierte tomaten וכ-3 כפות רסק עגבניות מרוכז (tomatenmark)
להוסיף כוס אורז ולערבב הכל
לכסות הכל עם כ-1,7 ליטר מים רותחים ולערבב
לכסות את הסיר ולהביא לרתיחה ולאחר מכן לבשל כ30 דקות נוספות על אש בינונית.
*ניתן להחליף את ה-passierte tomaten בקופסת שימורים גדולה של עגבניות מרוסקות
image

סיפור, מרק ברוקולי ושוק Crellestrasse

כשהייתי נוסעת על הS1 לעבודה הייתי רואה מהחלון, ליד תחנת Yorckstraße, שוק ואומרת לעצמי שצריך לבדוק אותו – זה אף פעם לא קרה.
בסוף ההריון שלי עם יונתן בקושי הצלחתי לזוז וללכת. ביום שבת – כשבוע לפני הלידה, כריסטיאן ניסע לשכנע אותי לצאת איתו לטייל והעדפתי להישאר בבית – הוא הלך לבד וחזר עם זיתים מעולים! (כמה שאני אוהבת זיתים! וההריון העצים את האהבה הזאת אפילו יותר)  – מסתבר שהוא הלך לטייל בשוק שראיתי בזמנו מחלון הרכבת, גם בשבילו זה היה הביקור הראשון שם. אחרי הלידה הקרייב לזיתים לא פסק וזכרתי את הזיתים המעולים מהשוק, כך שאחד הטיולים הראשונים שלנו בחוץ עם יונתן היה לשוק (הטיול ראשון היה לTK Maxx – ככה זה כשאמא מכורה לשופינג) מאז גם אני וגם יונתן הספקנו לבקר בו מספר פעמים ואפילו לקחתי את הורים שלי, שהגיעו לביקור, לשם.
כנראה שלא כולם יבינו את האהבה שלי לשוק הזה – זה ממש לא שוק בוטיק-ביו-אורגני מפונפן כמו למשל ב-Kollwitzplatz וכשמטיילים בו לא מרגישים כחלק מתפאורה של סרט קסום, האמת היא שאפילו לא מרגישים בו ״אירופה״ – זה שוק בו המוכרים טורקים / ערבים שצועקים בקולי קולות ״x קילו ביורו…״ ועדיין אני מאוד אוהבת את השוק הזה – האמת שאני חושבת שהירקות והפירות לא תמיד הכי טריים (אבל לגמרי ראויים לאכילה!) ויש לי הרגשה שזה מעין שוק ״אאוטלט״ שמוכרים בו פירות וירקות שלא נמכרו בסופרים – אבל המחירים זולים, ויורדים עוד יותר אם מגיעים לקראת הסגירה, ואפשר לקנות שם זיתים מעולים 😉 וגם גבינות ומוצרי חלב, לחמים טורקיים וערביים וכל מיני סוגים של עשבי תיבול ותבלינים, ביצים, בשר ודגים.
ביום רביעי האחרון, בין חג המולד לסילבסטר, יצאנו לטייל אחה״צ בשכונה והחלטתי לעבור בשוק – השעה הייתה סביבות 16:00 ורוב הדוכנים היו סגורים ומקופלים ופתאום ראיתי התנפלות על אחד הדוכנים שעדיין היו פתוחים – מכרו בו מנגו – ולייתר דיוק – שני קרטוני מנגו ביורו! ואני – חובבת מציאות שכמותי (schnäppchenjäger בגרמנית) התחלתי להתרגש כמו ילדה בחנות ממתקים! רמת האנדרנלין שלי עלתה והסתערתי על הדוכן (מזל שיונתן היה הפעם במנשא על כריסטיאן ולא עלי) חוץ מהמנגו קנינו גם שלושה מלונים ביורו. מכרו גם שני ארגזי עגבניות ביורו אבל כריסטיאן כבר לא הרשה לי לקנות וגם ככה לא יכולנו לסחוב יותר הביתה כל כך הרבה. חכו – עדיין לא הגענו לשיא – ביציאה מהשוק ראיתי פח אשפה ענק מלא בברוקולי ארוז וראיתי גם שאנשים נגשים לפח ומוציאים ממנו ברוקולי. כמובן שלא הצלחתי להתאפק… כריסטיאן לא יכול היה לשאת את הבושה והמשיך ללכת לכיוון הבית וכשהשגתי אותו הוא נתן לי הרצאה שלמה על זה שהוצאתי דברים מהפח – התשובה שלי הייתה שהיו עוד אנשים שעשו זאת ואז הוא שאל אם הסתכלתי איך הם נראו… האמת היא שהייתי כל כך מרוכזת בברוקולי שאפילו לא הסתכלתי איך נראו יתר האנשים ורק שמעתי שאחד מהם אמר שהברוקולי במצב לא רע.
to make a long story short –
יצאנו משם עם 19 יחידות מנגו, 3 מלונים ו-4 ברוקולי בשני יורו
image

השלל מהשוק ב- Crellestrasse

את המנגו חתכנו לחתיכות והקפאנו לשייקים שאנחנו מכינים לפעמים בבקרים ואני מתכננת להכין איתו גם מנגו לאסי. חלק מהמלונים אכלנו ומהברוקולי הכנתי מרק מעולה! – מתכון בהמשך.
אני מתכוונת לנסות ולהגיע לשוק מידי פעם לקנות ירקות בזול – אבל כנראה שלא אוציא שוב ירקות מהזבל – למרות שיצא מזה מרק מדהים שהספיק לנו לכמה ימים.
לפני המתכון, כמה מילים לגבי הברוקולי מהפח – חשוב לי להדגיש שהיו בפח *רק* ברוקולי ראויים למאכל וארוזים בלי שום אשפה אחרת וכמה דקות לפני שהם הושלכו לפח הם נמכרו באחד מדוכני השוק. אם הנושא מעניין אתכם אני ממליצה לכם לקרוא על ״צלילת פחים״ – פריגניזם.
מתכון למרק ברוקולי מהיר וטעים!
בסיר מרק לטגן בצל בינוני עד להזהבה
להוסיף 2 שיני שום קצוצות ולהמשיך לטגן מעט
להוסיף לסיר 2 תפוחי אדמה בינוניים קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
ו- 1 ק״ג ברוקולי מפורק לפרחים
לתבל במלח, פלפל, מעט טימין (היזהרו עם הטימין – הוא מאוד דומיננטי ומספיק ממש מעט ממנו), מעט פפריקה חריפה – קשה לי לכתוב לכם כמויות מדוייקות כיוון שאני תמיד מוסיפה תבלינים ״לפי העין״ וכל אחד יודע כמה מתובל ומלוח הוא אוהב את המזון שלו – תזכרו שתמיד אפשר לתקן תיבול בסוף.
הוסיפו כ-2 ליטר מים רותחים ובשלו כ30-40 דק עד שתפוחי האדמה והברוקולי מתרככים מאוד – לאחר הבישול יש לטחון את המרק בבלנדר סטיק. אם המרק סמיך מידי הוסיפו מעט מים רותחים למרק והשאירו אותו עוד קצת על האש כדי שהטעמים יתאחדו – בשלב הזה תוכלו לתקן תיבול במידה והתיבול הראשוני לא הספיק לכם.
image

מרק ברוקולי מהיר וטעים

Crellestrasse Wochenmarkt בשונברג פועל בימי רביעי ושבת בין 8:00 ל-15:00 ונמצא לא רחוק במפגש הרחובות Crellestraße / Großgörschenstraße