אירועים מרכזיים בברלין באפריל 2016

23.3-10.4.2016 Britzer Baumblüte פסטיבל פריחת העצים ב-Gutspark Britz

23.3-17.4.2016 פסטיבל אביב כולל מתקני לונה פארק, דוכני מזון ועוד Frühlingsfest am Kurt-Schumacher-Damm ב- Zentralen Festplatz

24.3-10.4.2016 שוק איסטר (ממשיל גם אחרי החג) Ostermarkt auf dem Alexanderplatz ב-Alexanderplatz

31.3-2.4.2016 Berlin Vital יריד ספורט ובריאות לכבוד חצי מרתון ברלין

1.4.2016 Night Market x Glashaus שוק לילי

1.4.2016 סטנד אפ באנגלית Comedy Apocalypse #15- English Language Stand-Up

2.4.2016 World Pillow Fight Day Berlin '16 מלחמת כריות המונית ב-Brandebourg Tor

2.4.2016 סדנת אומנת לילדים Art Workshop for Children

2.4.2016 פסטיבל Spirit of Istanbul – אוכל ומוזיקה טורקית בArena Berlin. הכניסה חופשית

2-3.4.2016 Staudenmarkt im Botanischen Garten – יריד/שוק גינון ב-Botanischer Garten Dahlem

3.4.2016 שוק פשפשים ב-Prinzessinnengärten בקרוייצברג

3.4.2016 Stoffmarkt Holland in Berlin שוק בדים

3.4.2016 חצי מרתון ברלין

6-13.4.2016 פסטיבל סרטים ערבי Alfilm – Arabisches Filmfestival – בבתי קולנוע שונים בעיר

7.4.2016 פסטיבל פרסי המוזיקה Echo-Verleihung ב-Messe Berlin

8.4.2016 משחק כדורגל Hertha BSC vs. Hannover 96 ב-Olympiastadion Berlin

9.4.206 Airport Night Run 2016 ב-Flughafen Berlin Brandenburg

9.4.2016 Tschüss Winter, wir machen wieder auf! יריד חגיגת האביב עם בירה, מוזיקה חיה ועוד ב-Urban Spree

10.4.2016 קונצרט למשפחה Familienkonzert: Funny-Family-Mitmach-Sinfonie ב-Berliner Philharmonie

15.4.2016 Romeo und Julia בלט ב- Deutsche Oper Berlin

15.4.2016 שוק אוכל קוריאני POJANGMACHA Korean Street Food Market

16.4.2016 יום חנויות התקליטים – בחנויות שונות ברחבי העיר

16-21.4.2016  פסטיבל מוזיקה קאמרית ירושלים במוזיאון היהודי

17.4.2015 פסטיבל פריחת עצי הדובדבן Kirschblütenfest ב-Gärten der Welt

17.4.2016 Handmade Designmarkt Berlin 2016

18.4.2016 Laureus World Sports Awards

18-24.4.2016 – פסטיבל המשחקים של ברלין (משחקים, עסקים, טכנולוגיה ותרבות)

20.4.2016 משחק כדורגל חצי גמר גביע גרמניה בכדורגל  Halbfinale: Hertha BSC – Borussia Dortmund ב-Olympiastadion Berlin

23.4.2016 משחק כדורגל Hertha BSC Berlin – FC Bayern München ב-Olympiastadion Berlin

27.4-1.5.2016 – פסטיבל Pictoplasma – אומנות, גרפיקה ואנימציה

29.4-25.5.2016 – יריד Neuköllner Maientage בפארק Volkspark Hasenheide – מתקני לונה פארק, דוכני אוכל ועוד – כניסה חופשית.

30.4-1.5.2016 Berlin Typography Exhibition-Show Us Your Type ב-Secret Garden Berlin

לפני שבוע וקצת הלכתי למפגש "הורים בעברית" בנושא "זהות והשתייכות — חיים בין תרבויות ושפות". המפגש התקיים בשעות הערב בפרנצלאוור ברג וזאת הפעם הראשונה שבה יצאתי לבד בשעה כזאת מהבית, נסעתי "רחוק" והשארתי את יונתן "כל כך מאוחר" עם כריסטיאן. נסעתי בתחבורה ציבורית ועברתי עם הטראם דרך Kastanienallee – הרחוב שבו הייתה הדירה הראשונה שלי בברלין – לא ביקרתי שם מעל חצי שנה, אולי אפילו קצת יותר, והיה לי מוזר לראות כמה הרחוב נראה שונה לגמרי, מסעדות וחנויות שונות נסגרו וחדשות נפתחו במקומן ובאופן כללי היה לי פרץ קטן של "נוסטלגיה".

המפגש עסק בשאלת גיבוש הזהות של ילדי מהגרים / זוגות מעורבים. היה מעניין, כלומר, מבחינת תיאוריות קשה לחדש לי משהו בנושא – תואר ראשון במדעי ההתנהגות דיי סגר לי את הפינה של רב החלקים התיאוריים שרלוונטיים להרבה מאוד סיטואציות בחיים. אבל הדינמיקה, השיתוף בחוויות והשיח שעלה מהקהל ומהמשתתפים במפגש היה מעניין. היה מעניין לשמוע מהורים אחרים, שיש להם ילדים גדולים יותר, כיצד הם מתמודדים וחווים את הנושא ומה הם עושים כדי לשמר את הזהות הישראלית אצל ילדיהם.

אחרי המפגש היו לי הרבה מחשבות שרציתי לכתוב עליהן אך לא מצאתי את הזמן ועכשיו הזמן עבר ואתם יודעים איך זה … כשלא עושים משהו מיד שוכחים וכמובן שעכשיו כשאני מול המחשב, אני כבר לא זוכרת מה רציתי לכתוב ולספר (ואני גם עייפה וקשה לי להתרכז). הדבר המרכזי שהבנתי אחרי המפגש הזה היה שיונתן לעולם לא יהיה ישראלי. כלומר, "ידעתי" את זה כל הזמן, אך אחרי המפגש "נפל לי האסימון" וממש הבנתי שלא משנה מה אעשה וכמה אנסה להתעקש על העברית ועל החגים הישראלים/יהודים – ישראלי הוא לעולם לא יהיה. הילד שלי נולד בברלין והוא יהיה ברלינאי – גרמני ושפת האם שלו תהיה גרמנית – הייתי "מודעת" לזה בתוך תוכי אבל רק אחרי ששמעתי את הדיון במפגש פתאום קל לי "לשחרר" ולומר את זה גם באופן גלוי. עם זאת, זה לא אומר שלא אתעקש על העברית – עברית זאת שפת האם שלי וזאת השפה היחידה בעולם שאני מרגישה בה הכי בנוח ויכולה להתבטא בה באמת, באופן מלא וטבעי. עברית זאת השפה שבה יונתן יוכל לתקשר עם המשפחה שלי ועברית זאת השפה שבה אני אדבר איתו. אני מניחה שיגיע השלב שבו הוא יענה לי בגרמנית ויתבייש בעברית ואני מקווה שאני אהיה מספיק חזקה ועיקשת להמשיך ולהתמיד עם העברית. אני מקווה שאצליח להתמיד ולחגוג חגים ישראלים/יהודים ולגרום לו להרגיש לפחות טיפ-טיפה ישראלי.

במפגש הופתעתי גם לגלות שאנשים מזהים אותי מבלוג! לא רק שמאוד הופתעתי, הרגשתי גם קצת מובכת (והסמקתי כרגיל) לעמוד פתאום מול אנשים אמיתיים שקוראים אותי ומכירים אותי (קצת) ולי אין מושג מי הם. בכל מקרה – רציתי לומר תודה על זה שאתם קוראים את הבלוג ותודה על הפידבקים החיוביים והחמים שקיבלתי.

ואם כבר חגים ישראלים/יהודים; אנשים שונים מהארץ שאלו אותי למה יונתן מתחפש ותהו מדוע עדיין לא שלחתי תמונות שלו מחופש. האמת שבכלל לא חשבתי שהוא צריך להתחפש בכלל השנה אבל אחרי כל השאלות פתאום הרגשתי קצת רע עם עצמי וחשבתי לעצמי שאם אני לא מתחילה לציין את החגים מעכשיו אז מתי יהיה נכון להתחיל?! רגשות האשם התחילו לפעול וכעסתי על עצמי שלא דאגתי להזמין מבעוד מועד תחפושת ליונתן. חברה טובה אמרה לי שזה דווקא עושה אותי אמא טובה כי אני דואגת לנוחות שלו יותר מאשר לרצונות הסביבה ושהוא עדיין קטן וזה לא חשוב בכלל שיהיה מחופש. מצד שני, בפייסבוק התפרסמו אינספור תמונות של תינוקות מחופשים אז נשברתי והחלטתי לאלתר – נזכרתי שכשהייתי בהריון הזמנתי 3 תלבושות לצילומי ניו בורן – כריסטיאן חשב שזה טיפשי ומעולם לא השתמשתי בתלבושות האלה ולא עשינו צילומי ניו בורן ליונתן (אל דאגה – יש לי באייפון, נכון לרגע זה, 22,712 תמונות – רובן של יונתן (לא, לא טעיתי. ולא, לא המצאתי מספר -יש לי כמעט 23 אלף תמונות בטלפון, כן אני פסיכית, כן הילד עוד לא חצי שנה) בשורה התחתונה – יצאו תמונות מהממות של יונתן לבוש כמו מיקי מאוס.

אתם תסתפקו בתמונה של התלבושת כי אנחנו לא מפרסמים תמונות של יונתן באינטרנט (למקרה שתהיתם מדוע עדיין לא פרסמתי תמונה שלו).

ניסיתי גם להלביש אות כמו חילזון אבל התלבושות הייתה קטנה מידי 😦

את החיפושית כבר לא ניסיתי – אולי אנסה עם הילד/ה הבא/ה

חוץ מזה, ה-20 במרץ היה היום הראשון של האביב – לצערי, האביב שכח שהוא אמור להתחיל והיה אפור וגשום וגם בימים שאחרי. לפחות יונתן החליט להאיר לנו את היום הזה והפתיע אותנו ופתאום התחיל לזחול!

20.3.2016 – גשום ואפור

היום בלילה מעבירים בגרמניה את השעון לשעון קיץ. איזה כיף! הימים יתארכו ואני כבר לא יכולה לחכות לימים שבהם השמש תזרח ב4 וחצי בבוקר ותשקע סמוך לשעה 23 בלילה – איזה כיף לחיות באירופה! היום גם הייתה שמש נעימה וטיילתי בחוץ ללא מעיל! כבר אמרתי – איזה כיף! ?! 😉

פרסמתי בפייסבוק תמונה של פודינג זרעי צ'יה וכמה אנשים ביקשו ממני את המתכון – אז אני מפרסמת גם כאן:

פודינג זרעי צ'יה טבעוני

היחס בין זרעי הצ'יה לנוזל הוא כף גדושה של זרעי צ׳יה על כל 100 מל חלב סויה (או חלב שקדים/ חלב אורז  וכדומה)

מערבבים את הזרעים והנוזל בכוס גדולה או בצנצנת (אני מכינה את הפודינג בכוס גדולה (400 מ"ל) סטנדרטית של איקאה), מכסים ומשאירים במקרר לילה שלם. זרעי הצ'יה סופגים את הנוזלים ומתנפחים ובבוקר המרקם יהפוך למעין ג'לי גרגירי. לפני ההגשה אני מוסיפה סירופ מייפל טבעי (ללא סוכר ותוספת שונות) ומעל פירות טריים – לכמות של הכוס הגדולה הוספתי 2 כפות סירופ מייפל למתיקות קלילה.

פודינג זרעי צ׳יה-מייפל-בננה-אוכמניות-שברי קקאו טבעיפודינג זרעי צ׳יה-מייפל-בננה-תותים-אוכמניות-שברי קקאו טבעי

אפשר כמובן להוסיף כל מה שרוצים, למשל; שבבי קוקוס, אבקת קקאו, גרידת וניל, קינמון, פירות שונים וכו' וכו' ואפשר גם להוסיף את התוספות כבר בשלב ההכנה הראשוני ולערבב עם הזרעים והנוזל מההתחלה ולהעמיד הכל ביחד במקרר למשך הלילה כך שכל הטעמים יתאחדו ויספגו בפודינג.

למקרה שאתם לא בטוחים איזה חלב סויה לקנות – אני אוהבת את החלב סויה הזה – הוא מצוין בעיני ובקפה הוא הוא בכלל מעולה.

אה כן, בגרמניה חוגגים עכשיו את איסטר (פסחא) והשכנים החמודים שלנו השאירו לנו אתמול בלילה מחוץ לדלת ארנב וביצי שוקולד!

וגם, ל- Hertha BSC (קבוצת הכדורגל של מערב ברלין) יש אינספור מרצ'נדייזינג ממותגים (ליונתן יש אפילו מוצץ וסינר שלהם) אבל הפעם הם הפתיעו לגמרי והוציאו מהדורת ביצי איסטר ממותגות!

את הביצים האלה כריסטיאן קיבל במשחק האחרון שלהם

ואם גם נפשכם חשקה בביצי הרטה משלכם – תוכלו לקנות ביצים (קצת פחות מושקעות) ב-Kaiser's (במחיר מופקע אך עם 30% הנחה 😉 )

במשחק לפני חג המולד, אגב, הם חילקו עוגיות Lebkuchen ממותגות 🙂

שוקולד בריא עם מינימום סוכר ואפילו טבעוני – כן יש דבר כזה!

בסוף פברואר שאלתי בקבוצה של אמהות ישראליות בברלין האם יש מישהי בחופשת לידה שגרה בשונברג או הסביבה ומעוניינת להצטרף להליכות ספורטיביות עם העגלה. סיפרתי גם שעברו כבר כמעט חמישה חודשים (אז – עכשיו כבר כמעט שישה) מהלידה ואני ממשיכה לטחון שוקולדים בכמויות עצומות (כמו שעשיתי במהלך כל ההריון ולכן הגעתי למצב הזה מלכתחילה) והחלטתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל להיכנס לכושר ולהוריד את כל הקילוגרמים המיותרים (להוריד את השוקולדים יהיה יותר קשה) ואני לא מצליחה לבד וחשבתי שיהיה נחמד אם יש מישהי שמעוניית להצטרף ולעשות את זה ביחד.

קיבלתי פניות שונות שהובילו להכרויות נחמדות* ובין היתר פנתה אלי טל אלון; מי מכם שגר בברלין בטוח מכיר אותה, לטובת מי שלא – טל היא המייסדת והעורכת של המגזין העברי בברלין – שפיץ, עיתונאית (לשעבר ראש דסק חדשות בידיעות אחרונות ובמעריב), בלוגרית (ברלינרית) ועורכת תוכן, המתגוררת בברלין עם משפחתה מאז קיץ 2009. טל כתבה לי שהיא אומנם לא בחופשת לידה אך יש לה פתרון מדהים לנושא השוקולדים. היא סיפרה לי שהיא מכורה למתוקים שנגמלה ומצאה דרכים יצירתיות ללכת בלי ולהרגיש עם… היא הבטיחה ללמד אותי את השיטה ובתמורה הבטחתי שאכתוב על כך פוסט ואעביר את הידע הלאה.

 

לפני שאספר לכם איך מכינים את השוקולד המופלא חשוב לי לציין שהשוקולד לא מחליף (לצערי) משמעת עצמית**, כך שבמידה ואתם רוצים לרזות עדיין תצטרכו לקבל החלטה ולהגביל את עצמכם בכמות הסוכר שאתם אוכלים ולהתמיד בדיאטה ו/או ספורט. עם זאת, השוקולד המדובר יכול לסייע לכם בהתמודדות עם החשק למתוק. בנוסף, תצטרכו לקנות חומרי גלם שכנראה לא מצויים אצלכם במטבח אם אינכם שוחרי מזון בריאות – חומרי הגלם יקרים מעט אך אמורים להספיק לכם לזמן ממושך והם בריאים ומזינים ורצוי להכניסם לתפריט היומי בלי קשר לשוקולד המדובר ובמידה ויש לכם פעוטות וילדים מדובר בתוספות מצוינים לארוחות/ הכנת מזון עבורם.

חומרי הגלם

רצוי לקנות את חומרי הגלם בחנות "BIO" ("טבע") ולוודא שהם מכילים 100% חומר גלם טהור ללא תוספות למיניהן ובטח ללא תוספת סוכר. קשה לי להמליץ על מותגים ו/או חנויות ישראליים, אך במידה ואתם גרים בגרמניה, טל ממליצה על המותג Rapunzel שניתן להשיג בחנויות LPG.

את הסילאן ניתן להשיג בחנויות ערביות – את שלי השגתי במכולת של עזאם בשונברג, שהיא מיני גן עדן לחומרי גלם "ערביים" בפני עצמה, כתובת : Willmanndamm 13, 12057 Berlin (לחצו כאן למידע נוסף בעניין השגת מוצרים "כמו בארץ" בברלין)

את המייפל, טל אומרת שאחרי בדיקה – הכי זול לקנות ברוסמן (המייפל שלי בתמונה מטה מדנמרק, כך שכנראה לא תמצאו בדיוק את המותג הזה בברלין אך צורת הבקבוק והשם Ahornsirup זהים)

להלן רשימת חומרי הגלם שתזדקקו להם לצורך הכנת השוקולד – כולם 100% טבעיים

שמן קוקוס טבעי איכותי

עיסת / חמאת בוטנים  – החמאה הספציפית בתמונה מטה קראנצ'ית והיחידה שאינה 100% טבעית ומכילה 99.2% בוטנים והיתר מלח

עיסת / חמאת אגוזי קשיו

עיסת / חמאת אגוזי לוז

עיסת / חמאת שקדים ("שקדיה")

שברי פולי קקאו

סירופ מייפל טהור / דבש / סילאן /  אגבה

אבקת קקאו ללא תוספת סוכר

וככה זה נראה:

בנוסף תצטרכו תבנית סיליקון להכנת פרלינים ותבנית להכנת טבלת שוקולד – טל מצאה שמכסה פלסטיק לא גדול של קופסת גלידה + נייר אפייה עובדים מצוין להכנת טבלאות שוקולד.

טיפים נוספים של טל

• כשמתחילים לאכול מתוק מוקדם כך נרצה יותר ויותר מתוק במשך היום – נסו "למשוך" כמה שיותר ולהתחיל לאכול את המתוק כמה שיותר מאוחר – כך יש סיכוי שתצליחו לאכול פחות מתוק
• תכננו את המתוק שלכם – אם החלטתם להגביל את עצמכם רק לכפית "סוכר" אחת – הכינו רק מנה אחת של שוקולד באותו היום וזהו. אל תכינו מתוקים נוספים מראש – כשיש מתוק מוכן קשה לעמוד בפיתוי לאכול אותו
• הימנעו משימוש בכל סוג של ממתיק מלאכותי – הממתיקים האלה מזיקים לבריאות ובטווח הארוך גורמים להשמנה

והנה הניסיונות המוצלחים שלי להכנת השוקולד

אחרי שיצאתי מטל טיילתי עם יונתן (שנרדם בעגלה) בשוק הטורקי בקרוייצברג – השוק ממוקם על גדול תעלת המים Maybachufer ופועל בימי שלישי ושישי בין השעות 11-18:30. ניתן לקנות בשוק דברי מזון שונים כגון ירקות ופירות טריים, גבינות, בשר וגם פרחים, בדים וכלמיני פיצ'קס שונים. אם הגעתם רעבים, תוכלו להנות מדוכני האוכל המוכן (או זה שמכינים במקום) הטעימים במקום.

משם הלכנו ברגל לאורך תעלת המים לאזור Bergamtstraße והפתענו את כריסטיאן בעבודה. החלטתי ללכת משם ברגל גם הביתה (אם כבר אני בשוונג של הליכה) ועשינו את כל הדרך ברגל עד שונברג. כשחזרתי הביתה כאבו לי הכתף והגב ולמחרת קמתי עם שרירים תפוסים אבל הייתי גאה בעצמי מאוד.

*הכרויות נחמדות – בזכות הפוסט בפייסבוק הכרתי את סיון המקסימה שהתחלתי לרוץ איתה בשבתות. היום בבוקר נפגשנו, שלא לצורך ספורט, והיא הזמינה חברה נוספת שלה שילדה לפני כשלושה וחצי חודשים וטיילנו בשכונה. טיילנו, אכלנו פלאפל בחביבי וישבנו לקפה בבית קפה/מאפייה מקסים בשם Schiller Backstube – הקפה היה טעים ומאפי השמרים נראו חלומיים (התאפקתי ולא אכלתי) המקום מעוצב בצורה שיקית ונעימה ומפוזרים בו פרחים טריים ועציצים וקארפים עם מים! (כבר כתבתי בעבר כמה קשה לקבל כוס מים במסעדות בברלין). המקום הוא חלק מרשת המפעילה בר, מסעדת המבורגרים ובית קפה/מאפייה שנוסדו בשכונת schiller בנויקלן (schillerkiez – שהפך לטרנדי ביותר בעקבות הג'נטריפיקציה שעובר האזור) ונראה שמתרחבת לאזורים נוספים בברלין.
חברה שגרה ב-schillerkiez סיפרה לי שבבית הקפה, לפחות בזה שבנויקלן, מכינים אפילו טוסטים! לגמרי שווה ביקור!
כתובת Belziger Str. 21, 10823 Berlin אזור Schöneberg – Akazienstraße

**מכיוון שלי עצמי אין משמעת עצמית בכלל, הכנתי את השוקולד, מיום שישי האחרון, בגרסאות שונות כבר אינספור פעמים וזללתי את הכל בבת אחת.

נפגשתי אתמול עם חברת ילדות מכפר סבא ובן זוגה שהגיעו לביקור בברלין. נסעתי עם יונתן למזרח העיר, לבד, והתמודדתי. בדרך כלל אני לא מתרחקת כל כך מהבית אלא אם אני עם כריסטיאן ובמכונית. הצלחנו גם לשבת ולאכול צהרים בהצלחה יחסית – יונתן התעורר בדיוק כשהמלצר סיים לקחת את ההזמנה וידעתי שלאכול כבר לא אצליח. איכשהו הצלחתי; אכלתי המבורגר עם מזלג כשיונתן עלי אך מהר מאוד הוא עבר לשלב הצרחות והיינו צריכים לצאת. לפני כשבוע הצלחתי לשבת ולסיים במסעדה אחרת ארוחה כשהוא ישן והתעורר מיד כשסיימתי לאכול – גם בפעם הזאת הוא התחיל לצרוח והיינו צריכים לצאת. בשתי הפעמים הצרחות גברו על הדילמה האם להניק בציבור ופשוט הרמתי חולצה והנקתי – בשתי הפעמים זה אפשר לי דקות ספורות של שקט ולא יותר. עכשיו אני נזכרת שבשבוע שעבר גם ישבתי עם חברה בבית קפה ויונתן התעורר בשנייה שנכנסו למקום – את הקפה הצלחתי לשתות אבל יונתן התחיל להשתגע.

גם לצלם הצלחתי;)

כשחושבים על חופשות לידה מיד עולה האסוציאציה של בתי קפה. כלומר, זה לפחות מה שחשבתי שעושות נשים בחופשת לידה (לפחות אחרי שני חודשי ההלם הראשונים) – יושבות בבתי קפה. עם הילד שלי זה לא אפשרי – הוא פשוט לא מוכן להישאר בשקט במקום סגור וחם. אפשר (בדרך כלל) לקחת קפה לדרך ולטייל בחוץ אבל להיכנס למקום סגור זה פשוט בלתי אפשרי. אני לא יודעת האם זה החום או האנשים או מה זה בדיוק שמפריע לו, אבל הוא פשוט מתחיל לצרוח – אני בהחלט מחכה כבר לקיץ ומקווה שלפחות בחוץ יהיה אפשרי לשבת. מתכננת הרבה פיקניקים – נראה האם זה אכן יצליח.

אתמול אחרי המפגש הלכתי ברגל מ-Rosenthaler Straße עד ל-Potsdamer Platz – מרחק של כ-3,5 ק"מ – והיה מזג אוויר מצוין. חבל רק שלא נעלתי נעלי ספורט. תכננתי לעלות על הרכבת ב-Oranienburger Tor אך המעלית הייתה מקולקלת אז החלטתי להמשיך ללכת עד התחנה הבאה (Friedrichstraße) אבל בדרך יונתן נרדם (אחרי שקיטר ובכה לפני כן ועצרתי כל דקה ללטף אותו ואפילו עשיתי הפסקה באיזה פארק בדרך והנקתי אותו על ספסל בחוץ) ומכיוון שקודם לכן הוא לא ישן שינה טובה ורציפה החלטתי פשוט להמשיך ללכת ולאפשר לו להמשיך לישון באוויר הפתוח.

מעלית דפקט

הרגשתי קצת כמו תיירת כיוון שעברתי בין כל כך הרבה אטרקציות תיירותיות ושמעתי בדרך בליל של שפות שאינן גרמנית.

כשאני מטיילת לבד אני אוהבת להסתכל על הפרטים הקטנים שלא תמיד שמים אליהם לב, כמו פרחים או גרפיטי מיוחד; אם תסתובבו בברלין ותסתכלו טוב טוב מסביב, סביר להניח שתתקלו בספרה 6 מצוירת על גבי בניינים, קירות, עמודים – בכל מקום אפשרי ובגדלים שונים. מסתבר שקיים אדם שפשוט מסתובב ברחבי העיר על גבי אופניים ומצייר את הספרה 6 בכל מקום. "אדון 6" ("MR.6") או יותר נכון 4rtist.com צייר את הספרה 6 כ- 650,000 פעמים ברחבי ברלין ושואף להמשיך ולהגדיל את המספר. האדון התחיל לעסוק באמנות רחוב בסוף שנת 1995, שונא גרפיטי ומשתמש במכחול וצבע טרי כדי לצייר את הספרה 6 – לרב תוך כדי נסיעה.

לצפות בסרט דוקומנטרי קצר על "MR.6" (בגרמנית עם כתוביות באנגלית) לחצו כאן

 

חוץ מזה הבטחתי קיטורים;

ממש קשה להתארגן ולצאת החוצה עם תינוק! למרות שאני מנסה לצאת כל יום וסוג של התרגלתי, ישנם ימים שבהם אני פשוט מותשת, במיוחד עכשיו כשיונתן התחיל לאכול מוצקים. למה דווקא כשאנחנו צריכים לצאת ולהיות במקום מסוים בזמן מסוים הוא פתאום נרדם אחרי שכל הבוקר הוא הראה סימני עייפות ונאבקתי להרדים אותו ללא הצלחה?! למה בדיוק בדיוק כשאנחנו צריכים לצאת וממש כמה דקות אחרי שהחלפתי לו חיתול הוא עשה קקי?! למה דווקא כשהחלפנו בגדים ולבשנו בגדים נקיים שהרגע יצאו ממכונת הכביסה הוא חייב להקיא ולפלוט על עצמו ולמה כשיש לי את כל הזמן שבעולם הוא אוכל יפה ויחסית נקי ודווקא כשאנחנו צריכים לצאת הוא מחליט להכניס ידיים, לשחק עם האוכל ולירוק את כל מה שיש לו בפה על עצמו ועלי (אחרי שכבר לבשתי בגדים נקיים) כן אני יודעת שככה זה תינוקות – אבל למה זה תמיד קורה בדיוק כשצריכים להיות מוכנים ולצאת בזמן ?!

וקומה שלישית של אלטבאו (בנייה ישנה טיפוסית לגרמניה המתאפיינת בתקרות גבוהות – כך שכל קומה שוות ערך לקומה וחצי-שתיים של בנייה ישראלית טיפוסית) בלי מעלית ועם תינוק – למרות שכבר התרגלתי ואני דיי מתקתקת יציאות ולמדתי להכין הכל מראש ויש לי שקית רב פעמית גדולה עם כל הציוד של העגלה (אני לא משאירה למטה מחשש לגניבה) ואני כבר מיומנת להחזיק את יונתן בתוך שק השינה ביד אחת וביד השנייה להעמיס על הכתף את כל יתר הדברים ועם הכל גם לנעול שני מנעולים בדלת הדירה – לפעמים נמאס לי ואין לי כוח לכל זה יותר. רוצה מעלית לתוך הדירה או בית פרטי בלי שום מדרגות ביציאה מהבית.

ועכשיו למשהו קצת שטחי יותר – הלק שלי; אתמול ב- 22 בערב (או יותר נכון – לילה בשלב הזה של חיי) התחבטתי בסוגיה מה יותר חשוב לי – לישון או להראות קצת יותר נורמאלית?! אם זה לא הולך עם המשקל ואני נראית עדיין (וכנראה לתקופה הקרובה) כמו חזרזיר עם עודפי שומן אז לפחות שהציפורניים שלי יהיו מטופחות – החלטתי לבחור בלק. אם היה קיים בנק שינה החשבון שלי היה באוברדרפט כזה מטורף שכל שעת שינה שהייתי משלימה הייתה נבלעת אוטומטית במינוס – אז החלטתי שכרגע לא משנה כמה שעות שינה אשלים – לעולם לא אצליח לנצח את העייפות – אז לפחות שהלק שלי יהיה יפה ומושלם בדרך 😉

ואם סיפור הלק שלי לא היה שטחי מספיק, אני אחלוק אתכם שאני לא מסוגלת להשתלט על עצמי ואני עושה שופינג ללא הכרה. בין אם בלחיצת כפתור באייפון ובין אם מתוך שעמום של טיול עם יונתן וקנייה של חצי דראגסטור או TK Maxx (כמה ליפ באלם או לקים בחורה צריכה – אין לי מושג כי פשוט הפסקתי לספור את כל מה שיש לי בבית) כריסטיאן כבר אסר עלי לקנות בגדים וצעצועים חדשים ליונתן כי אני בעצמי כבר יכולה לפתוח חנות והאמת שאני באמת לא יודעת כמה בגדים יש לו כי מרב בגדים שאני לא בטוחה מה, או יותר נכון, כמה יש לו לחודשים הקרובים כבר התחלתי כבר לקנות לו בגדים לגיל שנה וחצי (הילד בן חמישה חודשים). את יתר הדברים אני מצליחה להחריש. מחרישה קניות – לא מושג שלי אלא של המלבישה – שלי גרוס. קראתם כבר את הספר שלה החיים ומה שלבשתי? (ברור שכן! אבל אם אתן מהמעטות שעדיין לא – אתן חייבות לרוץ לקנות. כל כך נהנתי ממנו שסיימתי אותו תוך כמה ימים תוך כדי הנקה)

איך אפשר להחריש חבילות ענקיות שמגיעות הביתה בכמויות כאילו אני סניף הדואר השכונתי?! המצב כל כך גרוע שמגיעות כל יום כמה חבילות (גם הדוור וגם הבחורים מ-DHL כבר מכירים אותי ואומרים לי שלום ברחוב) – כל זה מהיום ואתמול.

נעבור לדברים חשובים יותר – אוכל! קראתי היום שסניף של הבנדיקט ייפתח בברלין! השמועה אומרת שהסניף החדש ייפתח ביוני במלון הבוטיק החדש Max Brown בשרלוטנבורג.
אני חולמת על האגס בנדיקט פלורנטין של הבנדיקט מאז שנכנסתי להריון ומכיוון שעדיין לא ביקרתי בארץ מאז הלידה עדיין לא הצלחתי לטעום את המעדן. אני ממש מאושרת שהם יפתחו סניף בברלין ומקווה שהתפריט יהיה דומה לזה הישראלי. כשסיפרתי בהתלהבות על הפתיחה לחברות התרחשה איזו אי הבנה קטנה עם חברה ששאלה מתי אכתוב פוסט על מסעדות ישראליות בברלין וכשעניתי שרב המקומות הישראלים פה יקרים והאוכל שלהם בינוני ומטה היא טענה שאני מלכלכת על ישראלי – אז ממש לא!
1. דווקא הכנסתי מסעדות ישראליות תחת הפוסט שעוסק בפלאפל / חומוס
2. הלוואי והיה לי על מה להמליץ – אני מאוד אוהבת אוכל ישראלים ומבשלת אותו בשמחה אבל לצערי רב המסעדות הישראליות בברלין, לפחות אלה שביקרתי בהן, היו לטעמי בינוניות ביותר (ולחלקן המילה בינוני היא אפילו מחמאה) ויקרות להחריד. אני לא מבינה איך בחומוסיות ערביות האוכל טעים וטרי ומחיר החומוס סביר וידידותי ובמסעדות ישראליות המחירים כאלה מופקעים והמנות ממש לא נותנות תמורה למחיר. שוב – לא בכל המקומות אבל לצערי ברובם. שלא ישתמע לשתי פנים – אני לגמרי מפרגנת לישראלים שפותחים כאן מסעדות – נדרש המון אומץ! הלוואי והיה לי את האומץ והאפשרות לפתוח כאן מסעדה! אבל כן יש לי מה לומר בנושא; 1. תכינו אוכל טוב – להכין חומוס זה לא עד כדי כך קשה (לפני שתקפצו עלי – אני מכינה לבד בבית וזה אפילו טעים) ו-2. תתמחרו במחיר סביר שמתאים לעיר ולסגנון המסעדה שלכם – לא שאני מבינה גדולה בתמחור של מזון אבל אני כן רואה שאפשרי לתמחר במחירים סבירים (כשאני מסתכלת על מקומות אחרים) ולספק מוצר טעים ואיכותי.
עם זאת, דווקא יש שני מקומות ישראלים שאני רוצה להמליץ עליהם – באחד אכלתי ובשני אני מקווה לאכול בקרוב;

1. מלאווח מגולגל – בשוק ארוחות הבוקר ב-Markthalle Neun Berlin-Kreuzberg (ולפעמים גם בשווקים אחרים – אם כי אני לא יודעת לומר היכן ובאיזו תדירות) ישנו דוכן ישראלי שמוכר מלאווח מגולגל במגוון מילויים – זה פשוט מעולה! ממליצה לכם בחום לנסות!

2. מסעדת EIVGI´S – עדיין לא הייתי במקום אך שמעתי וקראתי בכמה מקומות שהאוכל ביתי וטעים. האמת שזה אפילו לא מאוד רחוק מהבית שלי וגם עברתי ליד המקום כמה וכמה פעמים ואני בהחלט מתכוונת לנסות ולטעום בקרוב.

אם כבר הזכרתי אוכל, פורים מתקרב וממש התחשק לי הכין אוזני המן, אבל אז ראיתי את המספר שהציג לי המשקל והחלטתי שעדיף להפסיק לאפות עוגות ועוגיות לעת עתה (נראה כמה זמן זה יחזיק)
הנה אוזני המון שאני ויעל הכנו בשנה שעברה – היה ממש טעים! בינתיים נהנה מהצילום והזיכרון 🙂

הרבה אנשים אמרו לי שאני לא חייבת לנסות להיות "סופר אמא" ולבשל לבד לילד שלי את האוכל – שהצנצנות בסופר הן תחליף איכותי וטוב יותר. אני לא מתחברת לגישה הזאת – אני אוהבת לבשל ואני חושבת שאם אני יכולה לבשל לבן שלי את הירקות והפירות הראשונים שהוא אוכל אז אין סיבה שאקנה לו מעכשיו אוכל מוכן ומתועש. אולי לטיולים ונסיעות ארוכות זה יכול להתאים, אבל אני חייבת לציין שבשבילי זאת ממש לא בעיה לאדות/לבשל כמה ירקות/פירות ולטחון אותם במיקסר. יהיו לילד שלי את כל החיים לאכול אוכל מוכן ומתועש ואם אני יכולה להכין לו בינתיים ארוחות בריאות שלא דורשות ממני יותר מידי מאמץ וכמה דקות של עבודה – אין סיבה שלא אעשה את זה.

תקתוק של בוקר – רסק תפוחים ורסק זוקיני הום מייד.

ואם כבר בישולים – אומנם כבר פרסמתי בפייסבוק, אך למי שפספס; לפני כשבוע גיליתי את מה שהרבה טבעונית גילו כבר מזמן – גלידת בננות קפואות טבעונית! זה טעים ובריא ומושלם שאין דברים כאלה!
אז איך מכינים גלידה טבעונית ובריאה מבננות קפואות? – זה ממש ממש פשוט!
בגדול פשוט טוחנים בבלנדר בננות קפואות – לוקח קצת זמן עד שמגיעים למרקם הגלידתי הנכון – אך ברגע שתגיעו אליו אתם תהיו בהלם שיצאה לכם כזאת גלידה מושלמת ושאין בכלל שמנת. הבננות הן הבסיס ולהן ניתן להוסיף כל תוספת שתרצו. לדעתי לשתי מנות משביעות יספיקו 2 בננות קפואות. 3 זה גם בסדר אבל זה יכול להיות גם קצת יותר מידי (ואני חולה על מתוקים וגלידות!). ממליצה להכין רק את הכמות שתאכלו באותו הרגע כי אני חושבת שהקפאה מחדש של התוצר לא תשמור על מרקמו הגלידתי (למרות שלא ניסיתי בעצמי)

הכנתי את הגלידה 3 פעמים ב-3 טעמים שונים וכולם יצאו טעימים;

בננה-תמר-חמאת בוטנים
2 בננות קפואות, תמר קפוא אחד ו-3 כפיות חמאת בוטנים

בננה-פטל
2 בננות קפואות ופטל קפוא (לא יותר מידי פטל כי הוא מאוד דומיננטי וחמצמץ)

בננה-טחינה-סילאן
2 בננות קפואות, 2 כפות גדושות טחינה גולמית ו- 2 כפות גדושות סילאן
יום אחרי שהכנתי את הגלידה, ביקשתי מכריסטיאן שיביא כמה בננות מהסופר, הוא ראה שכל כך התלהבתי אז הוא חזר עם כל זה:

אתמול צוין יום האישה הבינלאומי. אני עייפה מידי בכדי לכתוב משהו אינטליגנטי ומעניין בנושא אבל נזכרתי במשהו שחברה שלחה לי הבוקר – הטקסט המקסים הזה שכתב הילה קורח. מעבר לעובדה שהילה קורח היא דוגמה ומופת לכל אישה – חרוצה וחכמה ומקסימה, אמא וקרייריסטית (ממה שקראתי וראיתי – לא מכירה אישית) היא גם צודקת;

"תפסיקי להתנצל. אם פגעת במישהו זה הדבר ההגיוני לעשות, אבל לא בשום מצב אחר. אל תתנצלי, לא משום שזה נתפס כחולשה אלא משום שברוב המקרים אנחנו מתנצלות כברירת מחדל על דברים שאין להתנצל עליהם. על בכי, על רגישות, על ניסיונות כושלים, על ניסיונות בכלל, על רצון להבין טוב יותר, על הצורך בעוד שעות ביממה. אין צורך. כולם כבר מיישרים קו לכיווננו. "

זה כל כך נכון ואני צריכה ללמוד ולהפנים את זה כל פעם מחדש – גם בגילי המופלג ופשוט להפסיק להתנצל! יש לי הרגשה שמי שלא מתנצלת מצליחה להשיג הרבה יותר בחיים האלה.

… הכל פורח סביב סביב

אז איך יודעים שהאביב מתקרב? מסתכלים סביב סביב ורואים ניצנים של פריחה והתחדשות בכל מקום. אומנם עדיין קצת קר והעצים עדיין יבשים וערומים והתאריך הרשמי בו מתחיל האביב בגרמניה הוא 20.3.2016 "Frühlingsfest" – "חג האביב" אך אם תטיילו בחוץ ותסתכלו טוב טוב תוכלו לראות עלים ופרחים חדשים שמתחילים לבצבץ ולפרוח.

מאז שעברתי לברלין, לפני 4 שנים, שמתי לב שקיימות 4 עונות שנה! פרט אולי "טריוויאלי" ומצחיק – כולם "יודעים" שקיימות 4 עונות שנה – אך כשגרים בארץ לא באמת מבינים עד כמה כל עונה ועונה שונה ונבדלת מקודמתה. אני חושבת שבארץ אנשים לא באמת מבינים את הערך שיש לעונות השנה ועד כמה כל הסביבה והאנשים משתנים בעקבות מזג האוויר… בברלין פתאום שמתי לב שהכל שונה! כולם כאן שותפים לשינוי והתפאורה מתחלפת לגמרי בכל עונה! בהתחלה לאט לאט, רמזים קטנים וניצנים של שינוי – ופתאום, בלי שמים לב – הכל משתנה! 4 פעמים בשנה! כל שנה!:)

ב-28.2.2015 מלאו 4 שנים למגורי בברלין. 4 שנים של שינויי מזג אוויר, שינויים שאני נפעמת מהם בכל פעם מחדש ומתלהבת מהם כמו ילדה קטנה (למעשה אני מתלהבת כמו ילדה קטנה מכל פרח ופרח שאני רואה בדרך) ועכשיו החורף עומד להסתיים (כן, עדיין קר ולפעמים נראה שלעולם לא יהיה פה חם – אבל זה יגיע מהר ממה שאתם חושבים) אם תסתכלו טוב טוב תוכלו לראות שהאביב מראה כבר את אותותיו; ניצני פרחים מתחילים לפרוח, החנויות מלאות עציצים, פרחים, פקעות וזרעים של אביב ואני כל כך מאושרת! מצלמת כל פרח קטן בדרך, מתרגשת שהימים מתארכים ושבכל יום יש קצת יותר אור מאשר ביום שלפניו, קונה עציצים וזרעי פרחים הביתה; טוליפים, נרקיסים, יקינתונים, אירוסים… בקרוב הכל יפרח בחוץ ובעוד כחודש הלילך יפיץ ריח חזק ומשכר בכל העיר ובמאי יופיעו בפארקים וביער מתחת לעצים פרחי Maiglöckchen (מישהו יודע מה שם הפרח בעברית?) ריחניים.

בקרוב העיר תתמלא בפרח ילילך – אשכולות אשכולות של פרחים סגולים, וורודים ולבנים

וגם Maiglöckchen יופיעו ביער מתחת לעצים

כמה שאני אוהבת את האביב בברלין!

אתמול הייתה שקיעה יפיפייה – השקיעות בברלין מרהיבות ביופיין – השמיים בוערים והאור נצבע בוורוד-כתום עז.

חוץ מזה, לפני שכשבועיים הייתי עם חברה בבראנץ' טבעוני ב-Barkett מקום שרציתי לנסות כבר הרבה זמן. המקום מעוצב בצורה מקסימה ורב האוכל היה מגוון וטעים ביותר. פחות אהבנו את הקישים שהיו רטובים מידי וחסרי טעם, הקציצות שניסו לדמות טעם של בשר אך ללא הצלחה וחלק מהלחמים שהיו בלתי אכילים אך עם זאת, חלק מהלחמים ובמיוחד אחד ספציפי היו טעימים ביותר. הקינוחים היו מגוונים וכללו עוגת בננה טעימה במיוחד וגם עוגות "חיות" (raw cake – לא בטוחה איך לתרגם לעברית) שהיו מפתיעות בטעמן ויופיין. שתינו לא טבעוניות ונהנינו מאוד מהאוכל והמגוון ויצאנו מהמקום שבעות לגמרי. לא הזמנו מקום ועכבו אותנו קצת בכניסה אך הצוות היה נחמד ואדיב מאוד והמליצו לנו בחום, לפעם הבאה, להזמין מקום. דבר נוסף שראוי לציון הוא קראף המים שקיבלנו אוטומטית כשהתיישבנו + מילוי חוזר בלי שאלות וללא בעיה (כבר סיפרתי בעבר שלקבל מים מהברז במסעדות בברלין זה לא דבר מובן מאליו)

הבראנץ' מוגש בימי ראשון בין השעות 10:00-15:00 ועולה 12,90 יורו* וכולל כוס קטנה של מיץ תפוזים.
כתובת Czeminskistraße 10, 10829 Berlin אזור Schöneberg
*עדכנו אותי שמחיר הבראנץ' עלה ל-17 יורו (קצת יקר) אך המחיר כולל גם smoothie וכוס קטנה של מיץ תפוזים.

גם השירותים במקום מדליקים ביותר (החלק הפחות מדליק – הסבון המוצק)

היו שם גירים ולא התאפקתי…

לקינוח – עוגת גזר מהירה וטעימה.

לא זוכרת האם כבר ציינתי זאת בעבר – אני שונאת מתכונים מסובכים; ברגע שצריך להתחיל להפריד ביצים או להתחיל להקציף משהו – סביר שאחשוב פעמיים לפני שאכין את המתכון. המתכון הבא ממש קליל ומהיר – מצאתי אותו כאן אך עשיתי בו מעט שינויים;

מצרכים
2 ביצים
1 כוס סוכר
1 כוס קמח
1/2 שקית אבקת אפייה
1/2 1 כוסות גזר מגורד
1/2 כוס שמן
1/4 כוס מיץ תפוזים
3 כפות סוכר חום
כפית קינמון

הכנה
לחמם מראש תנור לחום של 180 מעלות
לערבב את כל החומרים – להעביר לתבנית קוגלהוף או אינגליש קייק.
לאפות בחום של 180 מעלות כ- 45 דקות
לצנן את העוגה ולבזוק אבקת סוכר.

וגם – התמכרתי לשקדים ולפיסטוקים מלוחים מהלידל – ניתן לקנות אותם במשקל וכנראה שהגזמתי קצת עם הכמות שקניתי (מה שלא עונה בקנה אחד עם הרצון שלי להוריד קצת (הרבה) במשקל)