כשהייתי נוסעת על הS1 לעבודה הייתי רואה מהחלון, ליד תחנת Yorckstraße, שוק ואומרת לעצמי שצריך לבדוק אותו – זה אף פעם לא קרה.

בסוף ההריון שלי עם יונתן בקושי הצלחתי לזוז וללכת. ביום שבת – כשבוע לפני הלידה, כריסטיאן ניסע לשכנע אותי לצאת איתו לטייל והעדפתי להישאר בבית – הוא הלך לבד וחזר עם זיתים מעולים! (כמה שאני אוהבת זיתים! וההריון העצים את האהבה הזאת אפילו יותר)  – מסתבר שהוא הלך לטייל בשוק שראיתי בזמנו מחלון הרכבת, גם בשבילו זה היה הביקור הראשון שם. אחרי הלידה הקרייב לזיתים לא פסק וזכרתי את הזיתים המעולים מהשוק, כך שאחד הטיולים הראשונים שלנו בחוץ עם יונתן היה לשוק (הטיול ראשון היה לTK Maxx – ככה זה כשאמא מכורה לשופינג) מאז גם אני וגם יונתן הספקנו לבקר בו מספר פעמים ואפילו לקחתי את הורים שלי, שהגיעו לביקור, לשם.

כנראה שלא כולם יבינו את האהבה שלי לשוק הזה – זה ממש לא שוק בוטיק-ביו-אורגני מפונפן כמו למשל ב-Kollwitzplatz וכשמטיילים בו לא מרגישים כחלק מתפאורה של סרט קסום, האמת היא שאפילו לא מרגישים בו ״אירופה״ – זה שוק בו המוכרים טורקים / ערבים שצועקים בקולי קולות ״x קילו ביורו…״ ועדיין אני מאוד אוהבת את השוק הזה – האמת שאני חושבת שהירקות והפירות לא תמיד הכי טריים (אבל לגמרי ראויים לאכילה!) ויש לי הרגשה שזה מעין שוק ״אאוטלט״ שמוכרים בו פירות וירקות שלא נמכרו בסופרים – אבל המחירים זולים, ויורדים עוד יותר אם מגיעים לקראת הסגירה, ואפשר לקנות שם זיתים מעולים 😉 וגם גבינות ומוצרי חלב, לחמים טורקיים וערביים וכל מיני סוגים של עשבי תיבול ותבלינים, ביצים, בשר ודגים.

ביום רביעי האחרון, בין חג המולד לסילבסטר, יצאנו לטייל אחה״צ בשכונה והחלטתי לעבור בשוק – השעה הייתה סביבות 16:00 ורוב הדוכנים היו סגורים ומקופלים ופתאום ראיתי התנפלות על אחד הדוכנים שעדיין היו פתוחים – מכרו בו מנגו – ולייתר דיוק – שני קרטוני מנגו ביורו! ואני – חובבת מציאות שכמותי (schnäppchenjäger בגרמנית) התחלתי להתרגש כמו ילדה בחנות ממתקים! רמת האנדרנלין שלי עלתה והסתערתי על הדוכן (מזל שיונתן היה הפעם במנשא על כריסטיאן ולא עלי) חוץ מהמנגו קנינו גם שלושה מלונים ביורו. מכרו גם שני ארגזי עגבניות ביורו אבל כריסטיאן כבר לא הרשה לי לקנות וגם ככה לא יכולנו לסחוב יותר הביתה כל כך הרבה. חכו – עדיין לא הגענו לשיא – ביציאה מהשוק ראיתי פח אשפה ענק מלא בברוקולי ארוז וראיתי גם שאנשים נגשים לפח ומוציאים ממנו ברוקולי. כמובן שלא הצלחתי להתאפק… כריסטיאן לא יכול היה לשאת את הבושה והמשיך ללכת לכיוון הבית וכשהשגתי אותו הוא נתן לי הרצאה שלמה על זה שהוצאתי דברים מהפח – התשובה שלי הייתה שהיו עוד אנשים שעשו זאת ואז הוא שאל אם הסתכלתי איך הם נראו… האמת היא שהייתי כל כך מרוכזת בברוקולי שאפילו לא הסתכלתי איך נראו יתר האנשים ורק שמעתי שאחד מהם אמר שהברוקולי במצב לא רע.

Crellestrasse Wochenmarkt בשונברג פועל בימי רביעי ושבת בין 8:00 ל-15:00 ונמצא לא רחוק במפגש הרחובות Crellestraße / Großgörschenstraße