משום מה כולם עושים עניין מהנקה בציבור ובזמן האחרון הנושא עולה לכותרות בתדירות דיי מרשימה הן בארץ והן בברלין. אולי אני רגישה מידי לנושא מאז שהפכתי לאמא ועצם העובדה שאני מחוברת לאינספור קבוצות הנקה והורות בפייסבוק מציף אותי במידע על הנושא כל הזמן. בינתיים, בימים האחרונים זה הנושא החם גם בתקשורת ובמדיה החברתית בברלין.

גדי גולדברג (בין היתר, בעל הבלוג המקסים הזה על ספרות, הגות ותרבות גרמנית בתרגום לעברית) הפנה את תשומת ליבי לכתבה הזאת בעניין הנקה בציבור בברלין ואמר שישמח לקרוא את דעתי בעניין. בינתיים ראיתי שכתבו על הנושא גם כאן וכאן וגם דיברו על כך גם ברדיו. למי מכם שלא קורא גרמנית תוכלו למצוא כתבה על הנושא גם באנגלית.

בקצרה, אמא לתינוק בן שלושה חודשים התיישבה בבית קפה בפרנצאור ברג (מעוז הבורגנות והתינוקות בברלין, ואולי אף בגרמניה כולה) והתחילה להניק – היא טוענת שהיא גורשה מהמקום בגלל שהניקה, בעל המסעדה טוען שנאמר לגברת שהיא יכולה להניק בחלק האחורי של המקום ולא בקדמה בית הקפה ליד החלון כיוון שהדבר מפריע ופוגע ברגשות הלקוחות והעוברים והשבים. הגברת החליטה לפתוח בקמפיין ופנתה לשרת המשפחה הגרמנית בבקשה לחוקק חוק המסדיר את הזכות לאמהות להניק את תינוקותיהן במקומות ציבוריים. בעל בית הקפה אגב, עלה לכותרות כבר ב-2012 כשהציב מחסום בכניסה לבית הקפה במטרה למנוע ו/או להקשות כניסה של עגלות ילדים למקום.

בגרמניה מסתבר, לא באמת מותר להניק בפומבי, אבל גם אין איסור מפורש לכך. בחללים ציבוריים, כגון בתי קפה ומסעדות לעומת זאת, "חוקי הבית" הם הקובעים מה מותר ומה אסור במקום. לכן למעשה, כאשר הנקה "מפריעה" בעל המקום רשאי בהחלט לדרוש להפסיק להניק במקום.
בבריטניה לעומת זאת, החל משנת 2010 קיים "חוק שיוון" האוסר אפליה של אמהות מיניקות. בסקוטלנד, קיים משנת 2005 חוק המגן על נשים מניקות. בגרמניה בשנת 2013 הייתה יוזמה לחקיקת חוק דומה אך עצומה מקוונת שנדרשו לה 50,000 תומכים השיגה רק 817 חתימות.* (*המידע לקוח מתוך אחת הכתבות הנ"ל בגרמנית – אני מקווה שלא עשיתי טעות בהבנה ובתרגום)

"אף אמא לא צריכה להסתתר כשהיא מניקה" זועקת הכותרת. מה שאמור להיות ברור וטבעי מאליו כנראה לא באמת ברור וטבעי לכולם. האמת, הנושא מעט אמביוולנטי אצלי ואני מודה שקשה לי לכתוב בצורה ברורה מה דעתי בעניין כיוון שאני בעצמי "מסתתרת" כשאני מניקה. אני בעצמי מרגישה לא בנוח להניק בציבור ובמיוחד מול אנשים שאני מכירה. מול בן זוגי, חברות טובות, אמא ולאחרונה חמותי – אני "משחררת" ומניקה (וגם זה לקח זמן) אך מול אנשים אחרים אני פשוט לא מרגישה בנוח והולכת להניק בחדר אחר. מול אנשים זרים, איכשהו, זה קצת פחות מפריע לי להניק (תוך כדי שאני כותבת את המילים האלה אני חושבת לעצמי וכבר לא לגמרי בטוחה האם זה נכון) אך עדיין אינני מסוגלת לעשות זאת באופן טבעי. מעבר לעובדה שעדיין יש לי קשיים פיזיים עם ההנקה ואני עדיין נלחמת עם זה, אני גם ממעיטה להניק בציבור, כלומר מחוץ לבית, באופן כללי. בין היתר בגלל הקשיים ולא כי אני חושבת שזה משהו שאין לעשות או משהו שאני צריכה להתבייש בו – עם זאת, הדבר עדיין גורם לי מבוכה מסוימת, במיוחד כשאני נמצאת לבד. כשיש איתי אדם נוסף, התמיכה המורלית גורמת לי להרגיש משוחררת יותר ויותר קל לי גם להניק בחוץ. אין לי הסבר לתחושה שלי וזה מעציב אותי.

אני מנסה לחשוב כמה פעמים הנקתי בחוץ ולא מצליחה, זוכרת שהנקתי פעמיים במסעדות, פעמיים ברכב בחניון, אצל חברים בבית – אבל אצל חברים תמיד הלכתי לחדר אחר. האם יתכן שעברו כמעט חמישה חודשים מאז שיונתן נולד ותמיד חישבתי את הזמן כך שאוכל לחזור הביתה ולהניק אותו בבית?!עצוב. עם זאת, בפעם הראשונה שהנקתי בציבור השתמשתי בטטרה וניסיתי להסתיר, בפעם השנייה הוצאתי את הטטרה אך כמעט ולא השתמשתי בה ובשיעור ההתעמלות שלי, אליו אני מגיעה עם יונתן, אני מניקה בצורה חופשית כל הזמן ובלי בעיה. אני מריצה במוחי "תירוצים" ומחשבות שאולי לא הנקתי בחוץ כי חורף ובקיץ יותר קל?! אבל בשורה התחתונה, אני פשוט לא מרגישה בנוח – למה זה?! הרי אני בעצמי חושבת שהנקה זה הדבר הכי טבעי שיכול להיות. אל תטעו – אני לגמרי תומכת בנשים אחרות ואפילו מקנאה בהן כשאני רואה אותן מניקות חופשי בפומבי.

אין לי תשובה למה אני מרגישה שאני צריכה להסתתר ולהסתיר כשאני מניקה. הנקה זה דבר נפלא וקסום – תראו לי משהו שהוא יותר טבעי מאמא שמניקה את התינוק שלה. לאיזו חברה הפכנו שהנקה הפכה למשהו שצריך להסתיר?! ממתי הנקה בציבור הפכה למשהו שהוא לא מקובל?

קראתי בקבוצת הפייסבוק של ההריוניות הישראליות בברלין שהתחושות שלהן דווקא אחרות ושהן מעולם לא נתקלו בתגובה לא הולמת או בהרמת גבה כשאשר הן הניקו בציבור. הן גם אומרות שלתחושתן, הנשים בברלין שולפות שד בקלות רבה יותר מאשר מקבילותיהן בארץ. מכיוון שלא יצא לי עדיין להניק בישראל קשה לי לומר או להשוות – אשמח לשמוע מכן על חוויות ההנקה שלכן בארץ, בעולם, או בכלל (גם גברים מוזמנים להגיב ולשתף בנושא).

בינתיים בתגובות לכתבה (באנגלית) בפייסבוק; *נשים* כותבות שנשים צריכות לכסות את עצמן כשהן מניקה ושהנקה זה דבר מגעיל – לאן הגענו?! (למען ההגינות אציין שיש גם תגובות שמעודדות הנקה בציבור). האמת, עכשיו אני נזכרת שגם יצא לי לשמוע בעבר נשים שאני מכירה באופן אישי, שעמדו ואמרו לי באופן הכי ישיר שיש, שהנקה זה דבר מגעיל ובהמתי ושאין סיכוי שהן עושות את זה (לפחות זה לא נאמר בזמן שהנקתי, אלא כשהייתי עדיין בהריון). זה מפתיע ועצוב בכל כך הרבה רמות, במיוחד כשזה מגיע מפי אנשים שגרים בברלין – אחת הערים המתירניות בעולם, עיר שבה כל אחד רשאי לעשות כל העולה על רוחו, עיר שבה אנשים משתזפים בקיץ בפארק ובאגמים בערום, עיר שבה בסאונות ואתרי ספא מסוימים העירום הוא *חובה* (כן, גם בסאונות המשותפות) עיר שבה אנשים יכולים להסתובב עם מסכה של סוס על הראש ולנגן בערום בפארק.

למה זה לא מפריע לכם ואפילו ישעשע אתכם ואישה שמניקה את הילד שלה כן תפריע לכם? למען הסר ספק זאת לא תמונה אזוטרית – זה הנוף השגרתי במאואר פארק.

עוד כמה מילים (מחשבות) לגבי כך שמסעדה יכולה להחליט שאין כניסה לעגלות / אין להניק בשטחה – בכתבות השונות הביאו כדוגמה בית מלון יוקרתי בברנדנבורג שאסר כניסת ילדים מתחת לגיל 16 לשטחו. גם באחוזת יערות הכרמל, ילדים מתחת לגיל 16 אינם רצויים בשל אופי הפעילות והאווירה במקום – ואני חושבת שזה בסדר. כלומר, אדם מגיע למלון ספא יוקרתי, משלם אלפי שקלים ללילה, מצפה להנות מהשקט ולא מתאים לו שיסתובבו מסביבו ילדים קטנים ויעשו רעש – זה לגיטימי לחלוטין לטעמי. אך כזה מגיע לבתי קפה או מסעדות, איכשהו, זה מרגיש לי לא נכון. מצד שני, מה עם מסעדות יוקרה מפונפנות שגם בהן, כביכול, אין מקום לילדים?! – איכשהו אני יכולה להבין שזוג שרוצה לבלות ערב יוקרתי במסעדת מישלן, למשל, לא מעוניין לשמוע תינוק צורח מהשולחן ליד – אך היכן עובר הגבול? מתי זה לגיטימי לאסור כניסת ילדים ומתי לא? ואם זה בסדר לאסור כניסה לילדים אז זה כביכול גם בסדר לאסור הנקה – לא?! מצד שני, כשיונתן צורח מרעב, מבחינתי הנוחות של התינוק שלי קודמת לנוחות של הסביבה ואם אני נמצאת באמצע הרחוב, הייתי שמחה אם בית הקפה הראשון שנמצא לידי יאפשר לי להיכנס ולהניק בו את הילד שלי – אך מה יקרה אם במקרה, בדיוק בבית הקפה הזה, "חוקי הבית" קובעים שאין להניק במקום?! זה יתסכל ואפילו יעצבן אותי.

עכשיו, אני כבר יודעת מה יקרה ומה יהיו התגובות – יגיעו וישאלו למה לא לתת לתינוק בחוץ בקבוק עם תחליף חלב אם – אני יודעת שזה מה שישאלו, כי כבר שאלו אותי בדיוק את אותה השאלה. האמת, שבעבר רציתי לכתוב בבלוג על הנקה אך ויתרתי. כעת יכול להיות שהבמה ראויה ומתאימה יותר; מסתבר שישנם כאלה שתוהים מדוע אני מניקה את יונתן, או נכון יותר לומר, מניקה בלעדית (ללא תוספות של תחליפי חלב ופורמולות למיניהן). אז בפשטות – כי ככה החלטתי ואם זה לא מתאים למישהו מכם אז יש לי דבר אחד לומר לכם: תגדלו את הילדים שלכם בדרך שלכם אבל אל תתערבו לי. עכשיו לתשובה מעמיקה יותר; הנקה זה הדבר הכי טבעי והכי בריא לתינוק וחשובה הן לתינוק והן לאם מכל כך הרבה סיבות (שאני לא אתחיל לפרט כאן) כל כך הרבה מחקרים הראו את זה ולהניק תינוק לפחות עד גיל חצי שנה זאת המלצה חד משמעית בכל כך הרבה מדינות וגופי בריאות. וגם, מרגיש לי לא נכון לתת ליונתן מוצר תעשייתי כשאני יכולה לספק לו את האוכל בצורה הטבעית והבריאה ביותר. מרגישה שלתת לו תחליפי חלב יהיה ״אנוכי״ מצידי, ולמרות שעדיין קשה לי קצת פיזית עם ההנקה (לא, זה לא פסטורלי ופשוט כמו בסרטים או בחלומות) – אני לא רואה שום סיבה להפסיק – מרגישה שאם אתן לו משהו אחר זה כאילו ״ויתרתי״ ו״נכנעתי״ ומרגיש לי רע להכניס לו כבר מעכשיו כימיקלים תעשייתיים לגוף (למרות שברור לי שיש תינוקות שמקבלים את זה והם בסדר לגמרי ואני בעצמי קיבלתי תחליף חלב דיי מהר) החלטתי להניק עד גיל חצי שנה ואני מתכוונת לעמוד בהחלטה. גם אם זה אומר שכרגע אני שמה את החיים בסדר עדיפויות שני.

חוץ מזה, יונתן התחיל טעימות מוצקים השבוע. התחלנו בגזר כתום שלא עשה עליו רושם ונראה כי ייקח זמן עד שיתחיל לאהוב אותו – אבל אני לא מתייאשת ואמשיך לנסות. הלכתי לסופר לקנות לו ירקות חדשים לטעימות ורציתי לקנות גזר לבן (Pastinak) שנמצא ברשימת הטעימות שקיבלנו מהרופא – ונתקלתי בשקית ירקות השורש המהממת הזאת שכוללת גזרים כתומים ולבנים, שורש פטרוזיליה וסלק ומיד פנטזתי לעצמי על סלט השורשים שאכין בבית

סלט שורשים

מצרכים

1 גזר לבן
1 גזר כתום
חצי קולורבי
חצי שורש פטרוזיליה
1 סלק קטן
כל הנ"ל קלופים וחתוכים לרצועות דקות.
פטרוזיליה וכוסברה קצוצים (לא חייבים כוסברה אם לא אוהבים, אני יודעת שזה גנטי אבל לא מצליחה להבין איך אפשר שלא לאהוב את הדבר הנפלא הזה)

רוטב
4 כפות שמן זית
2 כפות חומץ
מיץ מחצי לימון
1-2 שיני שום כתוש
כפית לא גדושה סוכר חום
מלח, פלפל

מערבבים הכל ונהנים מסלט קרנצ'י ומרענן